מפריע לי היחס של אמו של החבר שלי... היא שאלה אותי אם אני מאמינה בה'

שלום לכולם, קודם כל אספר בזה שאני והבן זוג שלי יוצאים
שנה ו7 חודשים עד עתה.
הוא ביום א' משתחרר מהצבא כלוחם שהיה קרבי ברוך השם ..
עד עכשיו הוא היה בחפשש (חופשה שצוברים בה את הימים שלא לקחו במהלך השירות) יצא לו לנוח איזה חודש במהלך החופשה הזאת בבית ובערך עוד שבוע הוא מתחיל עבודה מועדפת שכבר נבחרה לו. עכשיו חבר שלי מגיע מעדה פרסית, אני אסביר .. לאמא שלו יש תכונות שלא נתקלתי בהם בשום משפחה, הכבוד שהוא כ"כ עצום ולפעמיים כבר משגע... הם יותר דתיים בדת. מצד אבא שלו הם יותר קלילים, זורמים, משוחחים .. בקיצור אווירה אחרת. לדוגמה שאני מגיעה אליו (אנחנו במרחק של שעה בתחבורה ציבורית מהעיר) אז אמא שלו בהתחלה מנומסת. אני עוזרת לה עם השטיפות כלים כשהיא מבקשת בדרך כלל. משתדלת לעשות רושם טוב.
היה מצב שבוע אחרון שהוריה הגיעו כדי להיפרד כי הם נוסעים לבת שלהם בת"א (אחות של אמא שלו) כדי להתארח אצלה והם חוזרים מוצ"ש כי הם לא נוסעים בשבת.
בקיצור אמא שלה נכנסה לבית שימוש לאחר מכן יצאה לדלת ואני אמרתי לה שלום תוך כדי ישיבה, אחר כך הלכתי שנייה לחדר ואחר כך שהיא כבר יצאה אמא שלו אומרת לי 'אני מבקשת שההורים שלי נמצאים תקומי, תכבדי אותם אני מבקשת זה ממש חשוב לי' ואני כזה 'טוב...'
עכשיו אין לי בעיה, אבל למה לתקוף? כאילו היא יודעת שאני לא באה ממשפחה פרסית, אני ערקית וטריפוליטאית זה בכלל לא קשור למסורת שלנו !
עזבו שזה לא רק זה, אני רוצה לראות תכנית טלוויזיה לדוגמה עם חבר שלי בסלון וכשזה נוגע לדברים בוא נגיד 'לא תרבותיים' היא מבקשת שנעביר ערוץ בקטע מעצבן, גישה מעצבנת. זה לא לבקש יפה זה לדרוש ..
יש לו אח ואחות בני 10-7 אז זה הבעיה אצלה... כביכול צעירים מידי. זה לא משהו גס פשוט זה מילים לא נעימות. סרטים וכ'ו ..
עכשיו מבחינת הבן זוג שלי ואני זה כמעט אותו דבר, אנחנו אוכלים את אותם מאכלים, יש לנו תכונות משותפות, אנחנו אוהבים את אותם בילויים. הרבה דברים ..
משהו שהוא משותף וחשוב גם לעתיד זה האוכל, אני והוא יכולים לאכול בשר ואחר כמה דקות לדוגמה אחרי צחצוח שיניים חלב, אין לנו בעיה כל עוד הטעם לא מתערבב בפה. בפעם האחרונה שהיינו אצל אמא שלו בקידוש הוא אמר שהוא אוכל בצורה כזאת שזה לא קשור לכלל המשפחה אז אמא שלו לא קיבלה את זה. התעצבנה אמרה אנחנו לא גויים, אנחנו יהודים. מה זה קשור ?! יום אחד היא שאלה אותי אם אני מאמינה בה', ברור שכן ! כל כך עצבן אותי השאלה הזאת ..
זה שאני לא מתפללת ולא ממש שומרת זה לא אומר שאני לא מאמינה בה' אז שתסלח לי, בקיצור לא מעט דברים מעצבנים אותי בגישה הזאת. אני באה ממשפחה טובה, גם אצלנו יש כבוד לכל אחד אבל לא ברמה כזאת. גם אצלנו נותנים לכל אחד את החופשיות שלו. בקיצור מה כדאי לעשות? לדבר עם חבר שלי?
הוא לא מוכן לשמוע שאני לא אוהבת את אמא שלו אז אני שומרת את זה לעצמי לרוב
תודה לעונים :)