איך לעזור למישהי לצאת ממעגל של רחוב? או שזה הבית שלה, החיים שלה?

היי לכם,
אז ככה:
אני עובדת בעבודה מאוד פשוטה כבר שנה, כי הייתי בתקופת לימודים ואני עוזבת שם.
מאוד התחברתי לכולם שם, כי זה היה מקום קטן וחמים, ויש לי משם כמה חברות ממש טובות.
יש מישהי ספציפית, נקרא לה טל, בהתחלה היא הייתה נראית לי מאוד מוחצנת ואגרסיבית אפילו, ובמשל הזמן למדתי שזה מגננות שהיא בנתה על עצמה עם הזמן.
יום אחד דיברתי עם המנהלת שלי, והיא השחילה לי כזה: "את באמת לא רואה שהיא נלחמת על הכסף, שאתם מסתלבטות עליה שהיא קמצנית?"
ופתחתי עיניים, וזה עצוב מה שראיתי.
היא בבית עם מצב כלכלי מאוד קשה, וכנראה גם נפשי. אבא שלה שותה, ואמא שלה לא ממש אכפת לה מהילדים שממש קטנים, והיא כולה בת 16.
היא פלטה לי בטעות שמביאים להם אוכל מעמותות של צדקה.
היא מסתובבת כל הזמן ברחובות עם עוד נוער כמוה, שמחפשים כל היום אלכוהול וסמי ם.

אז יש כאלה אנשים, הבנתי את זה מזמן.
אני אישית לא נתקלתי כי אני מאוד מפונקת וילדה של אבא ואמא שקיבלה את כל מה שאפשר, ואני לא רגילה לחברה של אנשים שגדלו ברחוב.

אבל, ממש קשה לי לגבי טל.
היא מסתובבת עם כל החברים האלה, ולא נוגעת בכלום. היא לא נמצאת עם בנים, לא שותה ולא מעשנת. היא עובדת קשה ומרוויחה כסף והיא בחורה חדורת מטרה ועם כבוד בשמיים שלא תראה שיש לה קשיים.
אני יודעת שהיא תוכל להצליח, הרבה יותר ממני. שאם היא תהיה מנהלת של משהו, היא תנהל ובענק. שאם היא תכנס לחברה היא תשגשג שם.
כולם אוהבים אותה, והיא מוכשרת ומסוגלת להרבה.
אבל, אני לא חושבת שיא תצליח לצאת מהמעגל של הרחוב.
הסיכוי שהיא תכיר מישהו כמוה, תתחתן איתו בגיל 18 ותנהל חיים כמו של ההורים שלה ענק.

אני כל הזמן מנסה לשכנע אותה לעשות משהו עם עצמה, לדאוג לאחים ששלה הקטנים ולעצמה בעיקר ואני מסבירה לה שהיא יכולה להצליח בטירוף.
היא מחזיקה ממני. אני רואה שנדלק לה משהו בעיניים שאני אומרת לה את זה.
היא מספרת לי שהיא רוצה ללמוד בעתיד, להתקדם.

זה מתחיל כל הזמן להציק לי בראש.
למה אנשים נמצאים במעגלים כאלה נוראיים, ואיך אני בתור בנאדם כזה קטן ולא משמעותי יכולה לעזור לה ולעוד הרבה לצאת מזה?
ובעצם אולי יכול להיות שטוב לה שם, שהרחוב זה הבית שלה?
שהיא לא רואה שום צורך לפרוץ החוצה?
אני מרגישה אדם קטן שרוצה לכבוש ולשנות את הכללים הבסיסים של העולם.
אני עד כדי כך פטתית?