בן 19 וחצי ועוד לא הייתה לי חברה, אני מאוד ביישן

(בבקשה תקראו הכל ותגיבו) היי. אני חייל בן 19 וחצי אוטוטו.
יש לי בעיה, והיא שאני לא מנוסה, ומעולם לא הייתה לי חברה, או אפילו ידידה רצינית.
אני מאוד ביישן, גם עם בנים, ובעיקר עם בנות. אני מאוד רגיש ובעל ערכים ומוסר גבוהים, ואני גם נראה טוב (לפי מה שאמרו לי בעבר- לא רק אמא ;)), ואני גם חטוב ומתאמן כבר למעלה משנה בחדר הכושר.
העניין הוא שהיו לי הזדמנויות עם בנות שהתחילו איתי (לא קורה כל יום, אבל קרה בסביבות העשר פעמים), אבל אף פעם לא אהבתי או חיבבתי את אותן הבנות.
אני באמת בחור צנוע, ג'נטלמן, מנומס וספורטיבי, וכן גם בעל אינטילגנציה גבוהה עם תעודת בגרות מצוינת, ושאיפות גבוהות לעתיד (אני לא אוהב לדבר על עצמי, אבל כדי שתדעו עליי קצת אני נאלץ לעשות את זה).
בנוסף לכל, בכל פעם שהייתי מאוהב במישהי, היא לא הייתה בי. אפילו ניסיתי פעם אחת עם מישהי שהייתה איתי בכיתה, אבל קיבלתי חץ עמוק בלב, ובנוסף, פשוט אף פעם לא היה משהו הדדי ביני לבין בחורה.
עד לא מזמן זה גם לא כל כך הפריע לי, אבל בשנה וחצי האחרונות אני באמת מרגיש שאני צריך מישהי בחיים שלי שאני יאהב אותה, והיא אותי. זה בוער בי. זה משגע אותי. העניין הוא שיש לי ניסיון עלוב וכושל עם כל הבנות שרציתי בחיי, ואני גם ביישן ורגיש (קשה לי לחטוף את הלא יותר מלאדם ממוצע). אני לא אוהב מסיבות, לא יוצא אליהן, לא אוהב אלכוהול, לא סיגריות, ולא כל דבר כזה. רוב הבנות כן אוהבות את זה, ובנים שגם אוהבים את זה.
בקיצור, אני בבעיה. לא רק זה, אני פשוט לא מצליח לדבר נורמלי עם בחורה שאפילו קצת מוצאת חן בעיניי, ואין לי ידידות (כי אני לא רוצה להיות בקשר עם בנות שאני לא מוצא בהן חיבה חיצונית-שטחי, אבל נכון), ואני רוצה מישהי אחת בחיי שאוהב אותה חיצונית ופנימית (חשוב לי מאוד!). בנוסף לזה, בגילי רוב הבנות תפוסות, ומי שלא, הולכת למסיבות ומוצאת שם אחד). אני ילד טוב, אבל ממש ממש לא עונה על ההגדרה של "חנון". אני מת על החיים והבילויים הקטנים שהם לא מסיבות אומנם, אבל הם עושים לי כיף.
למרות האופי, הראש, והחיצוניות שלי, אני לא מצאתי מישהי, ואני לא מבין למה, כשיש כאלו בנים מכוערים/טיפשים שיש להן חברות כל שני וחמישי. אני אחד שדואג ומפנק. אחד שמביא ורד, ומכין פיקניק. זה כבר לא תופס היום? מיואש :(