להמשיך ככה
היי, אני בבני עקיבא. בסכ"ה אנחנו שבט יחסית מגובש. אבל יש ילדה שאין לה כל כך חברות ולא הכי מתייחסים אליה. עכשיו, לילדה הזאת (נקרא לה דניאל) יש חברות, אבל הן לא בשבט. בבית ספר היסודי היינו חברות ממש טובות אבל למרות שהיא איתי בבית ספר, אנחנו כבר לא חברות כל כך, כל אחת מצאה את החברות שלה... אני בטוחה שדניאל מבינה שאין לה חברים בשבט, אבל היא בכל זאת ממשיכה לבוא באופן קבוע (אני יודעת שזכותה המלאה לבוא לאן היא רוצה ומתי שהיא רוצה ושזה ממש לא התפקיד שלי לבוא ולקבוע לה) אבל כשאני רואה אותה בצד, זה ממש עושה לי לא טוב וזה עושה לי רגשות אשם. יש לי הרגשה שהיא רוצה שנחזור להיות חברות כמו פעם.. פעם בפעולה חילקו אותנו לקבוצות של ארבע והיא ישר רצתה להיות איתי ועם חברים שלי למרות שאנחנו לא כל כך רצינו שהיא תהיה איתנו. אני באמת לא יודעת מה לעשות כי זה באמת יושב לי על הלב אבל זה גם ממש מעצבן שהיא ממשיכה להדחף למרות שאין לה חברים בשבט. יש לה חברים שלא נמצאים בשבט אז זה לא שהיא בודדה או משהו אבל אני לא יודעת מה לעשות. דיברתי עם המדריכה שלי על זה והיא אמרה שזה לא יפה ושצריך לעזור לה להשתלב. אבל גם היא שמה לב שלדניאל אין חברים. למשל, במחנה בשנה שעברה דניאל יצאה. וברור שאמרנו לה לישון איתנו והכל אבל היא תמיד באה אחרינו גם נגיד שאני וחברה שלי רצינו לדבר לבד, וניסינו לרמוז לה שתתן לנו לדבר לבד . אבל היא באמת לא מבינה או שהיא מבינה ומתעלמת. פעם אחת דניאל באה למפגש של השבט בסינמה סיטי ושוב.. היא כזה נדבקה לאנשים ואז בשלב מסויים היא פשוט הלכה ואף אחד לא שם לב לזה... אני מרגישה ממש ממש רע בעיקר מזה כי זה לא יפה ובחיים לא הייתי רוצה להגיע למצב כזה מצד שני אני באמת משתדלת לעזור לה אבל בשלב מסויים זה כבר לא כל כך עובד. אני גם מרגישה שזה באשמתי
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025