לא יכולה לסבול את אמא שלי, אני בת 15 ומרגישה שחייתי בלי אמא כל החיים

אוקיי אז כפי שהבנתם כבר אני בת 15, אני באה מבית לא הכי פשוט, אמא שלי בצעירותה עברה זוועות מאמא שלה, היא הייתה מספרת לסבתא שלי וסבתא שלי מספרת לי שכל מה שהיא עברה היא מעבירה לי.
עכשיו אני אהיה הכי כנה.. אני באמת שונאת אותה, ותחסכו את התגובות של זאת אמא שלך והיא ילדה אותך ואתן אמורות להיות מחוברות וכל זה, כי לא! ואני ההוכחה לכך, אני סובלת ממנה כל חיי, היא מעליבה אותי ועושה לי את המוות! הגעתי למצב שאני הולכת לקאוצרית ואני ואבא שלי מסתירים את זה בסוד ממנה כי היא כל כך מקובעת בדעות שלה שהיא תתחרפן אם היא תדע שאני מקבלת עזרה..
כשאני הולכת לקאוצרית, רוב השיחות שלנו הן על אמא שלי, ואני בוכה ובאמת זה כואב לי.. ביקשתי מאבא שלי לעזוב את הבית ולעבור לסבתא שלי, אבל הוא אמר שהוא לא מרשה. אבא שלי יודע שאמא שלי ככה, כשהייתי יותר קטנה הוא היה מגן עליי מפניה, אבל עכשיו? כיאלו כלום! וקשה לי.. אני בגיל ההתבגרות ואני צריכה לדבר עם אמא שלי, כמו כל החברות שלי.. אומנם יש לי את סבתא שלי שהיא באמת האור בחיי, אני אוהבת אותה יותר מכל דבר בעולם (היא אמא של אבא) היא עוד איפה שהוא כן מאזנת את המצב.. אבל אני לא אשקר, אמא שלי עשתה לי עוול בחיים.. וללא הקאוצרית, לא הייתי מחזיקה את עצמי..
אני לא אגיד שאמא שלי היא בן אדם רע, כי היא לא.. למשל לאח שלי היא מתנהגת שונה לגמריי, היא גאה בו כי הוא ממש חכם.. אני גם חכמה והיא יודעת את זה הממוצע שלי 93 ואני עובדת קשה.. אבל אני פשוט לא מתחברת איתה ולא אתחבר אליה וגם הסברתי את זה לאבא שלי, אחרי 15 שנים, הקשר הזה לא עבד.. ועוד שלוש שנים אני עפה מהבית לצבא לשרת כמה שרחוק מכאן.. אז לכן הקשר הזה גם לא יעבוד.
אמא שלי הגיעה למצב שהיא אמרה לי עופי מהבית, ותאמינו לי אני מתה לעשות את זה.. אבל אבא שלי לא מוותר עליי.. והוא מתעצבן שאני מעלה את הנושא
אני באמת במצוקה אני לא יודעת מה לעשות אני מתביישת להביא חברות הביתה ואפילו חבר בגלל הדיבור המסריח שיש לה..
ולאלה מבינכם שירשמו לי על לקחת אותה למסעדה ולדבר איתה, זה לא יעבוד.. היא מתעלמת כשאני מדברת איתה.. ולמסעדה אנחנו בטוח לא נלך ושיחה נורמלית אנחנו לא נקיים..
הקטע הוא שיש לי אחת קטנה, וכשאני מסתכלת על איך היא מתנהגת איתה, אני חווה את הילדות שלי מחדש, ואני מתה על אחותי וכואב לי שאני לא יכולה לעשות כלום, ותאמינו לי שניסיתי אבל היא מתחילה להרים ידיים ולצעוק שאני לא יגיד לה מה לעשות עם הבת שלה ולא אכפת לי שתעשה את זה לי כי הקשר שלנו הרוס.. אבל רק שלא תהרוס לה את הילדות כמו שהיא הרסה לי..
מה לעשות עם המצב?
וסליחה על החפירה, היה לי הרבה להוריד מהלב..