פרידה מורכבת, אולי אני בכלל רוצה אותה רק כי אני מתגעגע?

אהלן
פוסט די ארוך, מקווה שלא תתייאשו
אז ככה
אני וחברה שלי היינו 4 שנים ביחד, כולל מגורים משותפים, נסיעות לחול והכל
הייתה לנו אהבה ענקית אבל תמיד ריחף מעל הקשר העניין שאני רציתי לנסוע לטיול לבד בעולם
ידעתי תמיד שאני צריך את זה לעצמי. וכן רציתי להיות עם בנות אחרות.
אני יודע שזה יישמע אגואיסטי שאני גם אוהב אותה ורוצה אותה וגם רוצה להיות עם בנות אחרות.
הקטע הוא שלכל אורך הקשר נלחמתי ברצון הזה שלי, כי רציתי אותה ורציתי שנישאר ביחד. אבל מצד שני הרגשתי שאם אני לא עושה את זה לא נוכל להתחתן, כי זה ירדוף אותי ויתפוצץ בהמשך. אז הרגשתי איפשהו שהטיול הזה הוא בשבילי אבל גם בשבילנו. ידעתי שגם אם אסע וניפרד אני ארצה לחזור אליה. אבל פחדתי לעשות את הצעד. פחדתי שאני עושה טעות. בחודשיים האחרונים של הקשר פשוט לא הצלחתי לקבל החלטה ולא הייתי שם יותר בשבילה. ניסינו בכל הכח להחזיק אבל בסוף היא לא יכלה יותר ונפרדה ממני. למרות שהיא לא רצתה בכלל להיפרד. היא די קיבלה את ההחלטה בשבילי.
נסעתי אחר כך למזרח לחצי שנה ועשיתי את הטיול שלי. כולל בחורות. אבל כל הטיול המשכתי לחשוב עליה ולאהוב אותה. למרות שנפרדנו. ולמרות שדיברנו פעם אחת והיא אמרה שהיא מנסה לעבור הלאה ושטוב לה. הרגשתי שהיא עדיין שלי, שאני עדיין רוצה אותה. היה לי טיול מדהים אגב, לבד, מלא בהתמודדויות טובות ורעות. מפה לשם, חזרתי. היא יוצאת עם מישהו כבר כמה חודשים ואני פשוט לא יודע מה לעשות. אני עדיין רוצה אותה, אבל פוחד שאולי זה לא הזמן לחזור. נפגשנו לפני כמה זמן אחרי שלא התראינו מאז הפרידה והיא סיפרה לי שהיא יוצאת איתו ושאנחנו לא נחזור אבל הגוף שלה שידר משהו אחר לגמרי. שידר שאני צריך להילחם עליה. אני מבולבל? אני הוזה? מה אני צריך לעשות? השיחה שלנו הייתה מאד טעונה ולא הרגשתי שאנחנו באמת אומרים מה אנחנו מרגישים. לדבר איתה שוב? אבל היא יוצאת איתו עכשיו.. מה זה יעזור?
אולי אני בכלל רוצה אותה רק כי אני מתגעגע? לא הייתה לי מערכת יחסים אחריה, רק הבנות של הטיול. ואני עדיין חושב עליה ואוהב אותה. אני יודע שזה שהחלטתי לנסוע זה משהו שהייתי צריך לקחת בחשבון. ואני לוקח. אבל אני עדיין אוהב אותה. אני פוחד גם שאני רוצה לחזור אליה רק מהפחד של לא למצוא מישהי אחרת שתאהב אותי ככה. כי הייתה לנו אהבה ענקית.
לדבר איתה או לא? לחכות?
אני לא מצליח כרגע כל כך לעבור הלאה
אני לא בדכאון, אבל פשוט לא מצליח לעבור ממנה הלאה
זהו,
רציתי בעיקר לפרוק
אשמח לשמוע מה אתם/אתן אומרים