מרגיש כאילו החיים מתפרקים לי מול העיניים, אני צריך לעשות רעש כדי שיקשיבו לי?

שלום לכולם ותודה על זה שאתם מקדישים מזמנכם על מנת לקרוא את הבעיות שלי
לפני כשבוע בערך העלתי שאלה בה סיפרתי על המצב הכלכלי הקשה שיש לי כרגע בבית
לצערי הייתי בלי הפלאפון, לכן לא עקבתי אחר השאלה שלי ולא ראיתי מה עניתם לי, מאז המצב נהיה יותר גרוע לכן אני מעלה מחדש, גם לאלו שלא ראו את השאלה הקודמת
לפני כמה חודשים פיטרו את אבא שלי, מאז הוא מנסה לחפש עבודה אבל לא מצליח למצוא אחת, אולי בגלל קשיי שפה, אולי בגלל גילו, הוא הן 47, הוא לא מקבל כסף מדמי אבטלה ובנוסף יש לו בעיות עם הרגליים, הוא אושפז בבית החולים ביום שני ורביעי הודיעו לי שאובחן אצלו סרטן בכבד
אני מרגיש מרוסק, כאילו לא היה קשה מספיק עכשיו הגיעה גם הידיעה הזאת
אמא שלי עובדת בבית אבות מהבוקר עד הערב, היא פנתה אליי ואמרה שיכול להיות שהיא תצטרך אולי להלוות ממני כסף מדי פעם
כמובן שאמרתי לה שאתן לה, אבל אתם יכולים לנחש שבתור חייל חייל שמשתכר מ1600 שקל בחודש העזרה שלי מאוד מוגבלת
פניתי למשקית תש, הגשתי טפסים מהבנק, כל מה שצריך, כרגע היא יכולה לשים לי 120 שקל בחוגר
אני יודע שאני אשמע כמו כפוי טובה, אבל ברגע שהיא אמרה לי את זה, זה פשוט הצחיק אותי
מה אני אמור לעשות כדי לקבל עזרה כמו שצריך? שאבא שלי ימות שהם יתחשבו בזה שיש לי רק הורה אחד? (אני מצטער, אני פשוט כותב את זה מתוך זעם מוחלט)
הגשתי בקשה לצאת למיוחדת, כרגע מורחים אותי
אף אחד לא ממש שם עליי פה, אני עולה רק לעמדות כי אני מעדיף להיות רחוק מהמגורים ומהסגל המגעיל הזה, לרוב אני נשאר עם מי שמחליף אותי רק כדי לא לחזור לשם
אני לא רוצה להתרברב, אבל אני חייל טוב, אני מקשיב להוראות, מבצע את המשימות, הכל כמו שצריך, אז למה כשאני מבקש עזרה אף אחד לא שם עליי?
אני חושב על לבקש שיחת מגד במקרה וזה לא יתקדם לשום מקום, אני חובש קרבי ואני די בטוח שיש תפקיד טוב שהוא יכול לתת לי
אני אסביר לי את הכל ואבקש תפקיד שיתן לי יותר זמן בבית, יותר זמן לעבוד ולעזור, אבל גם זה כנראה ייקח זמן, זמן יקר
יש אפשרות נוספת שאני פחות אוהב אבל, יכול להיות שהבעיה טמונה בזה שאני חייל טוב (פראייר), יכול להיות שאני צריך לעשות רעש כדי שיקשיבו לי? לסרב פקודות? להתחיל לשים פס עליהם בדיוק כמו שהם שמים עליי?

תודה רבה על שקראתם את כל הבלבולי שכל שלי, מצטער על האורך:)