אחותי התאומה פשוט הורסת לי את החיים, עכשיו זה באמת נמאס לי...

טוב אז יש לי אחות תאומה והקשר בינינו הוא על הפנים.
זה מצב שלא מפריע לי, כשהיינו קטנות היינו חברות ומתישהו זה השתנה, אני כבר לא בטוחה למה או איך אבל זה המצב כיום והוא באמת כבר לא מפריע לי, התרגלתי, גם לאנשים סביבי זה לא מוזר שאנחנו לא 'חברות הכי טובות' כמו שבדרך כלל מצפים מזוג תאומות.
עדיין יש הבדל בין לא להסתדר לבין דברים אחרים, ששם אנחנו די נמצאות. קשר פשוט הרסני, גם אם אנחנו מסתדרות ויש תקופות טובות זה תמיד יגיע בסוף לאיזשהו פיצוץ מגעיל ואחריו תקופת נתק, שבשלב הפיצוץ וגם בנתק יוצאים המון דברים מכוערים ומגעילים החוצה, משני הצדדים.
אני לא מעוניינת לשפר את הקשר בשום צורה. היא לא ממש אחות מבחינתי, יותר כמו ילדה שגרה איתי באותו בית, וכמו שלגיטימי שאני לא אסתדר עם כול האנשים בעולם - גם איתה אני לא מסתדרת, כך שתגובות של 'את תתחרטי על זה, היא אמורה להיות חברה שלך' וכו' מיותרות.
לרוב אני מסוגלת להתמודד איתה בעצמי אבל הפיצוץ האחרון כבר עבר כול גבול ועם זה אני באמת לא יודעת איך להתמודד.
לפני שבוע בערך אבא שלי פנה אליי ואמר לי שנעלמו לאחותי 300 שקל מהארנק. הבנתי מיד מה הוא שואל אותי והשבתי את האמת, שלא לקחתי לה שום דבר ואני לא צריכה כסף ברוך השם, אני עושה בייביסיטר מידי פעם וזה מספיק לי לכול מה שאני צריכה. גם אני מידי פעם חשבתי שנעלם לי כסף מהארנק, אבל כשפניתי עם זה להורים שלי הם ביטלו את דבריי ב"בטח שכחת שבזבזת אותו", הסבר הגיוני לגמרי ותיארתי לעצמי שזה באמת מה שקרה. מעולם לא האשמתי אותה בגניבה, כי לא משנה כמה גרוע הקשר בינינו, זה דבר שלא עושים... ואני יודעת שהיא גם לא הייתה עושה את זה, לא משנה כמה רעה אני חושבת שהיא ולאיזה דברים שפלים היא מסוגלת לרדת.
לצערי הדבר לא הדדי ולפני שעה בערך היא דרשה ממני להביא לה מאה שקלים. זכרתי את השיחה עם אבא שלי אבל לא קישרתי בין השניים, כי אמרתי לו שלא לקחתי (והוא אמר לי שהוא פנה אליי מיוזמתו ושהשם שלי בכלל לא עלה). ואז היא אמרה, "את לקחת לי מהארנק שלוש מאות שקל, יום אחרי שאבא דיבר איתך חזרו אליי מאתיים ככה שאת חייבת לי מאה."
ואז נפל לי האסימון שהיא חושבת שאני לקחתי כשבעצם לא לקחתי לה שום דבר!!! אין לי מושג גם מאיפה העניין הזה שחזרו אליה מאתיים שקל ועוד נעלבתי מזה שהשיחה ב'יוזמתו של אבא שלי' לא הייתה דיסקרטית בשיט ולמען האמת גם לא ביוזמתו, ושהיא וכנראה אבא שלי חושבים שלקחתי את הכסף, שזה הזוי בעיני! הכי נפגעתי מאבא, שאף על פי שהוא אמר לי שהוא בא אלי מיוזמתו היא בכלל זו ששלחה אותו לשאול אותי (וגם שאין לה אומץ לעשות את הדברים האלה בעצמה) והוא דיווח לה על כול מה שנאמר. גם פגע בי שכשאני אומרת משהו מבטלים אותו ומניחים לו ואצלה לא מרפים עד שהעניין התברר! התעקשתי שלא לקחתי לה שום דבר, כי זה באמת מה שקרה אבל היא המשיכה לצעוק ולצרוח וזה באמת פגע בי שמישהו מסוגל להאמין שאני אקח כסף של מישהו אחר. גם ממנה לא ציפיתי לזה, וההתנהלות של אבא שלי פגעה בי עוד יותר שפשוט אמרתי "אין לי מה להגיד לך, לא אני לקחתי, אם את מאמינה או לא זו בעיה שלך" והסתלקתי משם כשברקע איומים שהיא תיקח לי מהארנק מה שמגיע לה... נשארתי בחדר קצת זמן, הוצאתי את רוב העלבון בבכי וחזרתי להגיד לאבא שלי שבאמת נפגעתי ממה שקרה, שהוא גם שיקר לי וגם נתן יד למה שהלך שם... באמת צרחות לא נורמליות, האשמות ואבא שלי יושב שם ושותק!!!
הוא התעלם מהעניין על השקר, וענה שהוא ממש לא נתן לזה יד, שאחר כך הוא עלה לחדר שלה ודיבר איתה והתעקש על זה שאני לא לקחתי. שזה יפה מצידו, אבל עצם העובדה שהוא לא עצר את זה כשאני הייתי שם, ונתן לי לעמוד ולהיפגע ושהיא פשוט תצרח עליי - זה כמו לתמוך בה בעיניי. וכשאמרתי את זה הוא ביטל את דבריי ופשוט לא התייחס. אני באמת לא יודעת מה לעשות. לא הייתי לוקחת לה שקל, מעולם לא לקחתי, אבא שלי אמר שהוא נתן לה את המאה שקל החסרים כדי לסגור את העניין ככה שהעניין סגור ולעזוב את זה.
אבל אני פשוט לא יכולה, אני פגועה ברמות, אני מרגישה שכולם בבית באמת חושדים בי ואחותי בכול ריב אפשרי מוציאה אותו החוצה ומתחילה לספר לכולם (אני לא עושה את זה אף פעם, למעט דברים גדולים שקורים מספרת לחברות הכי טובות כדי לפרוק, פשוט כי כביסה מלוכלכת לא מכבסים בחוץ) ואני יודעת שהיא מפזרת את ההאשמות האלה ברבים, ככה שגם מפריע לי שאחרים חושבים ככה. היא יותר דומיננטית במקום שבו אנחנו גרות והיא גם חברה של המון אנשים שרבתי איתם, והשילוב הזה ביחד עם כול ההאשמות שלה מרגיש לי ממש רע ושבאמת אומרים עליי המון דברים. לא אכפת לי בדרך כלל, כי בכול זאת זו רק היא שבאמת לא מזיזה לי ואנשים שלא מזיזים לי, אבל כשמדובר באמת בשקרים ועוד כאלו זה מפריע לי מאוד.
איך אני מניחה לזה עכשיו? אני אמורה להניח לזה בכלל? מה אני אמורה לעשות הלאה??? אני בינתיים בעיקר אבודה ופגועה.
סורי על החפירה ותודה לעוזרים :)