ההורים לא מקבלים את הזוגיות של אחותי, הוא נראה באמת רע, עקום כזה וצנום...

היי, דבר ראשון אני מבקשת שלא תשפטו אותי ואת הוריי על שטחיות, בכולנו יש צד שטחי וכולנו יכולים להיות מאוד צדקנים ויפי נפש ומלאי ערכים עד שזה מגיע לאנשים הקרובים אלינו...
אחותי בת 19 ויש לה חבר ראשון. חברה משותפת שידכה בינהם. ההורים שלי מאוד לא מרוצים מהעניין בלשון המעטה.. הם לא אומרים לה את זה במפורש אבל מדברים על זה איתי ובינהם. אני אגיד את זה בצורה פשוטה וכואבת- הבחור מוזר.
קודם כל הוא נראה באמת רע, עקום כזה וצנום, אבל אם זה היה רק עניין של מראה הם לא היו כל כך מתנגדים- העניין הוא שבנוסף מהמעט שיצא לנו להיות בחברתו- הוא נראה מאוד שקט ומופנם כזה, בקושי מדבר. כלומר לא ניכר יותר מדי קסם אישי שיפצה על המראה.. הוא בכלל לא נראה מתאים לאופי שלה.
והבעיה הרצינית יותר היא שאחותי היא אדם שמרצה את כולם. היא תצא מגדרה ותעשה גם דברים שלא באמת מתאימים לה רק כדי לא לפגוע במישהו אחר. התכונה הזאת שלה מעלה להורים שלי את החשש שהיא לא באמת מעוניינת בחבר הזה, שהיא איתו סתם כי הם שודכו ולא היה נעים לה לסרב, והיא ממשיכה להיות איתו כי סביר לה איתו והיא לא רוצה לפגוע. זה נשמע הזוי ומנותק מהמציאות אבל תבינו שאחותי היא אדם מאוד ילדותי ואמנם אני לא סבורה שהמצב הוא כפי שתיארתי, אבל בואו נגיד שזו גם לא תיאוריה הזויה.

המצב שנוצר הוא שההורים לא אומרים לה במפורש שהם לא מרוצים מהחבר, אבל עושים הכל חוץ מלומר במפורש.. לזרוק כל מיני עקיצות, להתעצבן כשהיא נוסעת אליו ועוד יותר כשהיא ישנה אצלו ולתרץ את העצבים בכל מיני תירוצים, בקיצור היא בהחלט מקבלת מהם את התחושה שהם לא מרוצים וזה רק גורם לה עוד יותר להסתגר ולגונן עליו ועוד יותר לא לרצות להביא אותו הביתה.

ניסיתי להסביר להם שהם לא באמת מכירים אותו ואולי הם כן מתאימים- אבל מבחינתם לילדה שלהם מגיע הכי טוב שיש, וזה בהחלט לא הכי טוב.
ניסיתי להסביר שגם אם הקשר לא מתאים לה היא ילדה גדולה וצריכה לעשות את הטעויות שלה- אבל מבחינתם היא לא אדם בוגר (תכלס בצדק, היא מאוד ילדותית ולא עצמאית) והם לא יכולים לסמוך עליה שתעשה מה שנכון בשבילה.
ניסיתי להסביר שהם גורמים לאפקט ההפוך כשהם מקרינים לה את מורת רוחם- הם מבינים אבל לא מסוגלים לרסן את זה וממשיכים בשלהם.
וכמובן שכשאני מצדדת בה בריבים שלהם הם כועסים עליי שאני סותרת את המילה שלהם ו"מחממת" אותה נגדם.
מה לעשות? באמת כואב לי על אחותי שאין לה תמיכה ופרגון מההורים אבל מצד שני אני גם מבינה אותם.. קשה להם כשהם רואים את הילדה שלהם בקשר שלפחות כלפי חוץ נראה מאוד מאוד לא מתאים.

אשמח לעצות להתמודדות עם הסיטואציה..