נשוי כמעט שנתיים + ילדה בת 11 חודשים. המצב הכלכלי שלי מתחת לקרשים ואשתי לא עובדת

חברים תודה על העצות.. זה פעם ראשונה שאני כותב בפורום הזה והייתי שמח להרחיב יותר על המצב הרגשי ביני לבין אשתי.
אז ככה: בשאר התחומים לא תמיד הכל טוב.

אני אסביר: כשהיא במצב רוח טוב הכל בסדר ואנחנו מתקשרים טוב והרגשות בסדר היא אשה זורמת וספונטנית כמו שאני אוהב לדוגמה אני יכול להגיע לבית ולומר לה יאללה יוצאים לים המלח וחוזרים ב3 בלילה והיא זורמת עם הספונטניות שלי ואני מאוד אוהב את זה.

הבעיה מתחילה שמשהו לא מסתדר לה כמו שהיא מתכננת, או בעיקר כשאין לה מצב רוח וכד' אז התקשורת בינינו על הפנים! היא מדברת איתי בטונים גבוהים וביחס לא נחמד או מתפשר ולי זה מאוד קשה כי אני חייב שאשה שלי "תדבר אלי בפרחים" וגם כשהיא כועסת או בלי מצב רוח וכד' אני מצפה לזה. אבל זה לא קורה וזה מאוד מאכזב אותי וגורם לי לחוסר מצב רוח וגם לדבר איתה באותה שפה שלה מה שלא גורם לשיפור המצב.

גם כללית יש בינינו איזה "קצר" בשפה, אני מדבר איתה ומתכוון למשהו אחד והיא מבינה אחרת. בגדול זה לא אמור להיות נורא כי בכ"ז אנחנו גבר ואשה וזה 2 אישויות שונות, אבל אני בטוח במיליון אחוז שה"קצר" הזה הוא הרבה יותר חריף ממה שיש אצל גבר ואשה סטנדרטים כי אני רואה הרבה פעמים שאנחנו נגיד מדברים עם עוד אנשים בשולחן שבת או הזדמנויות שונות ונשים אחרות ( לא מהמשפחה שלי ) מבינות ישר למה אני מתכוון והיא לא.

וזה מביא אותי לספר על חום ואהבה וסקס: וזה מאוד פשוט בינינו - כשאנחנו בתקופה שמחה ונחמדה יחד יש הרבה אהבה וסקס טובים!וכשיש מתח כעס וחוסר הבנה בינינו אז פשוט אין כלום חוץ מריחוק!!

אבל עיקר העניין שבוער לי זה שהיא מדברת אלי בטון לא נחמד/כועס/מאשים/ זה גורם לי לריחוק עצום ממנה!!! אהבה זה יכול להיות דבר דינמי אני מוצא את עצמי רוב הזמן שונא אותה ורק קצת מהזמן שנחמד לנו יחד שאני אוהב אותה.... !!!

מה שמעלה בי תהיות.... אולי זה לא האשה של חיי... אולי עדיף למצוא מישהי אחרת יותר טובה... אבל מצד שני יש הרבה צדדים שדווקא להישאר איתה. 1. יש לי ילדה ולהתרגש זה ליצור לה המון קשיים 2. אולי אפשר לתקן את כל הבעיות ולחיות איתה חיים מאושרים (דבר שבינתיים לא מצליח) 3. מי אמר שעם מישהי אחרת יהיה לי יותר טוב אולי מישהי אחרת מאוד תמצא חן בעיני אבל לאחר החתונה אמצא את עצמי בקשיים יותר גדולים?!

בקיצור אני באמת עוד לא יודע באיזה כיוון היחסים האלו הולכים ולכל התוהים אני באמת לא בכיוון של לעשות עוד ילדים...

חברים תודה על העצות.. זה פעם ראשונה שאני כותב בפורום הזה והייתי שמח להרחיב יותר על המצב הרגשי ביני לבין אשתי. אז ככה: בשאר התחומים לא תמיד הכל טוב. אני אסביר: כשהיא במצב רוח טוב הכל בסדר ואנחנו מתקשרים טוב והרגשות בסדר היא אשה זורמת וספונטנית כמו שאני אוהב לדוגמה אני יכול להגיע לבית ולומר לה יאללה יוצאים לים המלח וחוזרים ב3 בלילה והיא זורמת עם הספונטניות שלי ואני מאוד אוהב את זה. הבעיה מתחילה שמשהו לא מסתדר לה כמו שהיא מתכננת, או בעיקר כשאין לה מצב רוח וכד' אז התקשורת בינינו על הפנים! היא מדברת איתי בטונים גבוהים וביחס לא נחמד או מתפשר ולי זה מאוד קשה כי אני חייב שאשה שלי "תדבר אלי בפרחים" וגם כשהיא כועסת או בלי מצב רוח וכד' אני מצפה לזה. אבל זה לא קורה וזה מאוד מאכזב אותי וגורם לי לחוסר מצב רוח וגם לדבר איתה באותה שפה שלה מה שלא גורם לשיפור המצב. גם כללית יש בינינו איזה "קצר" בשפה, אני מדבר איתה ומתכוון למשהו אחד והיא מבינה אחרת. בגדול זה לא אמור להיות נורא כי בכ"ז אנחנו גבר ואשה וזה 2 אישויות שונות, אבל אני בטוח במיליון אחוז שה"קצר" הזה הוא הרבה יותר חריף ממה שיש אצל גבר ואשה סטנדרטים כי אני רואה הרבה פעמים שאנחנו נגיד מדברים עם עוד אנשים בשולחן שבת או הזדמנויות שונות ונשים אחרות ( לא מהמשפחה שלי ) מבינות ישר למה אני מתכוון והיא לא. וזה מביא אותי לספר על חום ואהבה וסקס: וזה מאוד פשוט בינינו - כשאנחנו בתקופה שמחה ונחמדה יחד יש הרבה אהבה וסקס טובים!וכשיש מתח כעס וחוסר הבנה בינינו אז פשוט אין כלום חוץ מריחוק!! אבל עיקר העניין שבוער לי זה שהיא מדברת אלי בטון לא נחמד/כועס/מאשים/ זה גורם לי לריחוק עצום ממנה!!! אהבה זה יכול להיות דבר דינמי אני מוצא את עצמי רוב הזמן שונא אותה ורק קצת מהזמן שנחמד לנו יחד שאני אוהב אותה.... !!! מה שמעלה בי תהיות.... אולי זה לא האשה של חיי... אולי עדיף למצוא מישהי אחרת יותר טובה... אבל מצד שני יש הרבה צדדים שדווקא להישאר איתה. 1. יש לי ילדה ולהתרגש זה ליצור לה המון קשיים 2. אולי אפשר לתקן את כל הבעיות ולחיות איתה חיים מאושרים (דבר שבינתיים לא מצליח) 3. מי אמר שעם מישהי אחרת יהיה לי יותר טוב אולי מישהי אחרת מאוד תמצא חן בעיני אבל לאחר החתונה אמצא את עצמי בקשיים יותר גדולים?! בקיצור אני באמת עוד לא יודע באיזה כיוון היחסים האלו הולכים ולכל התוהים אני באמת לא בכיוון של לעשות עוד ילדים...