ההורים שלי התגרשו, המשפחה מתפרקת, חברות שלי לא יודעות על הגירושין ואני מרגישה שאני משתגעת. מה לעשות?

טוב אז זה התחיל לפני שנים שהם התחילו לריב אבל לפני בערך 10 חודשים משהו ממש התפוצץ ואבא שלי עזב את הבית, בהתחלה הלך לסבא שלי אחר כך ישן במשרד ולבסוף השכיר לעצמו בית. לפני בערך חודשיים הם הודיעו לנו שהם מתגרשים ונכון שציפינו לזה כבר אבל זה היה קשה, גם עכשיו הם אומרים לנו שזה היה בטוב וכל מיני כאלה ועדיין הם משגעים אותי, מדברים על מזונות וכל מיני, עדיין מתחבקים ולפעמים מתנשקים -כיאילו חלאס, תפסיקו ותסגרו על עצמכם- ובנוסף לזה עם כל המתח כולם בכו השנה וזה היה ממש קשה, עד השנה לא ראיתי את אמא שלי בוכה ועכשיו היא בכתה ימים ולילות וגם האחיות הגדולות שלי בכו הרבה ואבא שלי הסתגר בעבודה שלו וחזר לאכול מתוק ועלה ברמות במשקל (ממש הרבה) ולא מזמן גם גיליתי שיש לו מחלת לב ושהוא כבר היה כמה פעמים אצל הרופא וגם התחלתי לחשוד בכל מיני אז חיטטתי לו קצת בטלפון ובאימייל ובפייסבוק וגיליתי שהוא מתכתב (אחרי שהם כבר התגרשו) עם נשים אחרות והם נפגשים ושוכבים וכל מיני דברים כאלה. בנוסף אחיות שלי כל הזמן רבות אבל ריבים רציניים אחת עם השנייה על דברים שטותיים ואחותי הגדולה רבה עם אבא שלי והם לא מדברים וסבא שלי כל הזמן אומר דברים על הפרידה לידי וזה קשה לי ואני כל הזמן מפוצצת את עצמי בפעילויות וחוגים וחברים וטיולים בשביל לא להיות בבית וחברות שלי כבר יודעות שמשהו עובר עליי אבל אני לא מסוגלת לומר להם, כל פעם שאני מתקרבת אל זה אני לא יכולה וגם חברה שלי טסה לחול (עם כרטיס לכיוון אחד) וכנראה שבשנתיים הרובות היא אפילו לביקור לא תבוא, חברה אחרת טסה לשלוש שנים ועוד שני חברים עוברים בית למקום רחוק. בנוסף יש את כל הצרות שלל גיל ההתבגרות עם חברות וחברים וכיתה ובית ספר ולימודים וריבים עם חברות. עכשיו אני מרגישה שאני, הבת הקטנה היחידה שעוד איכשהו בסדר בעיני אחרים כי אני לא בוכה ובתכלס מתנהגת רגיל, סוג של העמוד התומך של המשפחה שבכל פעם מנסה לגשר ורץ מאחד לשני, אבל כל פעם שמישהו בוכה אני הולכת, זה קשה לי ואני מרגישה שהכל הולך להתפוצץ וזה קשה לי. מה לעשות??? נ.ב חשבתי ללכת לפסיכולוג אבל זה מלחיץ אותי וגם אני צריכה להיות חזקה בשביל המשפחה כי קשה להם וגם לחברות שלי ובאמת באמת שאני לא יכולה ללכת לפסיכולוג, זה יהרוס אותם ואת חברות שלי שחושבות שאני החזקה, שאני זאת שתמיד עוזרת וגם אני לא יכולה לומר להם כי אז אני עלולה לבכות למרות שעדיין לא בכיתי ואז יהיה להם קשה כמו שלי קשה לראות את אמא שלי בוכה...