זה כבר כמה שבועות שזה הולך ככה.. בכללי אני בפנימייה אבל עכשיו אני בחופש בבית (הייתי מה20 ליוני) ,בכללי אני נוסעת פעם בשבועיים הביתה ותמיד כשהייתי באה הייתי לבד כי בכל זאת רוב הזמן אני בפנימייה ואני לא מכירה פה כמעט אנשים. לפני שעברתי לפנימייה לא היו לי פה חברים כ"כ.. וחשבתי שסוף סוף המצב החברתי השתנה לטובה,כמה פעמים הלכתי עם חברה לבריכה(הייתה איתי פה ביסודי,עברתי לפנימייה בכיתה ח') והיה ממש נחמד למרות שפעם אחת היא נטשה אותי לבד בבריכה.. פשוט הלכה.. וזה לא משהו שחברה אמורה לעשות.. אבל בסדר,אני מעדיפה להיות איתה מאשר לבד. והייתה איתי מישהי בעבודה שהיינו ממש חברות טובות ואז אחריי איזה שבוע שעבדנו היא התפטרה וזה ממש כאב לי כי ידעתי שאהיה לבד בעבודה וגם יתנתק בינינו הקשר. והיא אמרה אנחנו נשמור על קשר. אבל בתכלס אנחנו לא. שבוע שעבר הצעתי לה ללכת לבריכה בשבת והיא אמרה שהיא במחזור ואמרה שבוע הבא ואתמול שאלתי אותה והיא אמרה כן בכיף ושהיא קראה לעוד ילדים. והיום היא כתבה שכולם ביטלו. ושאלתי אם היא רוצה ללכת רק שתינו והיא אמרה עזבי... כאילו היא כל הזמן מבטלת. זה כ"כ מעצבן אותי כבר. וגם בפנימייה אין לי חברות בגילי וכמה שניסיתי זה לא הלך. כאילו השגרה שלי זה עבודה-בית,בית-עבודה. ואין לי חיים חברותיים. אז לפחות בסופ"ש שאני לא עובדת אני רוצה להיפגש עם חברים אבל כולם עסוקים... זה ממש מייאש. כאילו מילא אם בפנימייה היו לי חברות אבל אין לי.. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025