נשרתי מהלימודים אחרי ט', רוצה לחזור...

שלום,
אז אני בן 17, וכבר מצעירותי היו לי קשיים בבית ספר ולא לימודיים, אני לא הסכמתי ללכת, והייתי מאוד עקשן, וכך יצא שההורים חיפשו דרך להתמודד עם זה, והתחילו איתי טיפול פסיכולוגי, במהרה גם הגיעו כדורים להפחתת חרדה וכאלה, כי הטענה הייתה שזה מה שמונע ממני ללכת.
בקיצור, אחרי שהיסודי נגמר לא בצורה הכי חלקה, החלטתי ללכת לישיבה תיכונית (אני דתי) מאוד נוקשה, כי שם אח שלי למד והרגשתי צורך להיות לא פחות ממנו.
שנה אחת הייתי שם והיה קשה, מבחינה חברתית, ומבחינות אחרות, המקום לא התאים לי בכלל, היה מלחיץ, היא ארוך, היה בלתי אפשרי ממש בשבילי.
כל יצא שכל כיתה י' שלי הייתי בבית, הקב"סית לא ידעה על כך בכלל, בגלל זה העניין לא הסתבך.
לאחר מכן, תחילת כיתה י"א אבי רשן אותי לבית ספר אקסטרני - דתי, אבל אני הייתי עדיין עקשן וחשבתי ששום דבר לא ילך איתי, אז סירבתי ללכת. אבל אז הקב"סית נכנסה לתמונה, כי כדי להירשם היינו צריכים אותה.
אחרי קצת זמן של התמהמהות, נשלחתי לפרויקט היל"ה, אך גם שם לאחר תקופה קצרה הפסקתי ללכת כי הרגיש לי שזה לא נכון לי.
לאחר קצת זמן, בטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי כבר המליצו שאני אלך למחלקת אשפוז יום, שם אוכל להחליף את הכדורים שאני לוקח במשהו שיעזור לי באמת, ולאחר זמן מה הסכמתי, בערך. (אציין שהייתי שם בגיל 13, כי גם אז היו בעיות בבית ספר והרגשתי ממש רע רגשית)
והנה אנחנו מגיעים להיום, נמאס לי מהמחלקה, אני יודע שזה נראה כמו הדפוס שהביא אותי עד יום, הימנעות, אבל אני כבר לא מסכים אם הרבה ממה שקרה, אני לא מסכים עם הכדורים, וארצה להפסיק אותם במהירות האפשרית, אני לא מסכים עם המחלקה, לא צריך להיות בבית חולים בגלל שטויות כלאה, ואפילו לא מסכים עם הטיפול הפסיכולוגי, סתם מעיק עלי.
אני בן אדם רגיל, פיקח,ביישן (עד גבול חרדה חברתית) ועקשן, זה הכל.

עכשיו שגמרתי עם הרקע, הגיע הזמן לשאלה, לאן אני ממשיך עכשיו?
אני אסכם זאת ככה, הפסקתי אחרי כיתה ט' ללמוד, לפי הגיל אני אמור לעלות לי"ב,
אני לא אסכים להתחיל עכשיו בגיל הזה כיתה י', אז השאלה היא אם כדאי לי אקסטרני להשלמת בגרויות, כי לא עשיתי אף אחת... ואם כן איזה? הקטע של הדת גם קצת מפריע, יש מצב לא אלך למוסד דתי, אבל זה יהיה קשה יותר... אני די אבוד עצות לגבי מסגרת, וגם לא בטוח מה אני מסוגל לעשות אחרי שנתיים של כלום... אף פעם לא היה לי יותר מידי כוחות פנימיים בכל אופן...

אני פשוט אבוד עצות, ההורים עדיין ברעיון שאני חייב להמשיך באשפוז, אבל אני מסרב, זה פוגע לי בתפיסה העצמית, ואני לא צריך את זה, אני צריך מסגרת ללמוד בה.
אני לא מצפה שאשיג כאן, באתר את התשובה, זה די מסובך. אבל כל עצה תתקבל בברכה.
תודה מראש.