נמאס לי כבר להיות עצוב אני מרגיש שזה חלק מהשגרה...

יש לי משתמש פו באתר אבל מעדיף להשאר חסוי כי אני מתבייש.
הסיבה לכך שאני עצוב כבר כמה שנים היא אמא שלי,אין לי אבא אני גם לא יודע איך הוא נראה ההורים שלי התגרשו שנולדתי ומאז לא ראיתי אותו אני לא בקשר איתו בחיים לא אמרתי גם את המילה"אבא" הם מאוד שונאים אחד את השני ולא מדברים. יש לי 3 אחים,אחד מאבא חורג.
בקיצור הסיבה שאני עצוב היא שאמא שלי שונאת אותי מאוד בצורה קיצונית וחריפה בחיים היא לא אהבה אותי אבל את שאר האחים היא מאוד אוהבת. אני ניסיתי באמת שניסיתי לאהוב אותה ולנסות לדבר איתה אבל אי אפשר...אם אני רק פונה אליה היא אומרת לי"אל תפנה אליי אני כבר לא יכולה לראות את הפרצוף שלך" והיא כבר לא קוראת לי בשם הפרטי שלי היא מקללת רק מקללת אומרת לי חתיכת חרא ועם היא צריכה משהוא היא אומרת "חרא בו לפו".היא קונה תמיד אוכל לאחים שלי ואם אני רוצה לאכול היא אומרת"רוצה אוכל? לך תקנה" בנוסף אני בקושי שותה חלב כי היא לא מסכימה אם אני רוצה לשתות קפה היא אומרת לי שהחלב לא בישבילי ושאני אלך לקנות לעצמי.אותו דבר שאני נכנס לשרותים אני משתדל להתקלח שהיא לא בבית אם אני נכנס לשרותים היא ישר אומרת לי לצאת וכשאני שואל למה היא אומרת לי שאני לא שווה לבזבז את המיים.היא תמיד הרביצה לי אבל הפסיקה השנה כי אני כבר גדול פיזית אבל מהמכות שלה יש לי צלקות נפשיות באמת,בגלל שאני רגיל למכות
אז אם סתם מישהוא יבוא ללתף לי את הראש או שיקריב את היד שלו לראש שלי אני מאינסטינקט יעצום עניים ויגן אם הידים כי אני מפחד שהוא ירביץ לי. אין לי אף אחד בבית כולם שונאים אותי גם האחים אם אני רוצה להיכנס למטבח אז ישר אמא שלי ואח שלי צועקים עליי ואומרים לי לעוף ...נמאס לי כבר להחביא אוכל בכיסים וללכת איתו לחדר בלי שאף אחד יראה ורק אז אני יכול לאכול, נמאס לי לשתות מהברז בשירותים כי למטבח אסור לי להיכנס...היא לוקחת את אח שלי למקדונדלס כל שבוע והפעם האחרונה שאני אכלתי במקדונלס זה נראה לי בגיל 11...מה שמצחיק זה שהאחים שלי בגיל שלי ואף אחד מהם לא עובד ורק אני עבדתי במשך חצי שנה שעד עכשיו יש לי כאבי גב מהעבודה הזו. ואת כל הכסף הבאתי לאמא שלי כי המצב הכלכלי לא טוב ואף אחד מהאחים שלי לא עבד כמוני בנוסף חלק מהכסף שהרווחתי היא קנתה מתנות לאחים שלי...ואגב לא מזמן היה לי יומולדת זה היה פשוט נוראי כמובן אין שום מתנה כמו בחמש שנים האחרונות וגם לא מזל טוב..אבל מה שכן היא לקחה יום אחרי זה את האחים שלי למקדונלס וכרגיל אני כלום.היא קנתה לאחים שלי פלסטיישן 4 ולי אסור לגעת בנוסף גם יש להם מחשב ולי אסור לגעת הפעם האחרונה ששיחקתי במחשב זה לפני 3 שנים הדבר היחיד שיש לי זה הפלפון שלי שקניתי בכסף שלי שזה הדבר היחיד שהספקתי לקנות לפני שהיא לקחה לי את כל הכסף.אין לי בכלל בגדים או נעליים יש לי רק זוג אחד שזה נעללים קרועות אם חור לעומת זאת היום היא קנתה לאחים שלי בגדים חדשים ונעליים חדשות ולי כלום אין לי כלום!
אני כבר רגיל לזה ששונאים אותי אני רגיל לזה שאני צריך להחביא אוכל כי אסור לי לאכול אני פשוט כל כך עצוב בנוסף היא הרסה לי כל קשר חברי אם מישהוא.היא הייתה אוסרת אליי לצאת בלי שום סיבה ולא רצתה שהיה לי חברים ובגלל זה אני לא נפתח לאנשים ולא מספר כלום לאף אחד.הקשר שלי אם אבי החורג הוא לא קשר אני אולי בחודש מדבר איתו פעם אחת הוא מאוד חלש אופי אכפת לו רק מהבן הביולוגי שלו בקיצור הוא אוויר.היא כל בוקר מעירה אותי בכוונה מוקדם כי היא שונאת שאני יושן.תמיד היא אומרת לי חבל שאתה חי,מתי תעוף מפו.וגם היא אומרת לי "הייתי צריכה להפיל אותך בבטן שהיית קטן..."
היא שינתה לי את האופי הפכה אותי לביישן וחסר ביטחון אני כל היום עצוב בגללה גם שאני יוצא לאנשהוא אני פשוט עצוב אני רוצה ללכת להסתפר ואני לא יכול כי אין לי כסף אבל את האחים שלי היא לוקחת להסתפר כל שבוע.וגם בנוסף האחים שלי מרביצים לי הם מרגישים סמכות מעליי בגלל שאמא שלי שונאת אאותי.כל פעם שאני חוזר הביתה ממקום כלשהוא היא אומרת"אוווו למה הוא חזר אין לי כוח לחרא הזה כבר"אני כל לילה בוכה בשקט בלי שאף אחד שומע ושאני בוכה אני ממש מרגיש את הלב שלי אני באמת מרגיש אותו כואב.
הצד הטוב הוא שלפני כמה חודשים פניתי לרווחה ולקראת שנה הבאה אני עובר לפנמייה אני מאוד מקווה שדברים ישתפרו שאני אהיה חופשי מהבית.כל מה שכתבתי פו לא סיפרתי לאף אחד זה פעם ראשונה שאני מוריד את זה מהלב שלי....פשוט היתי חייב לפרוק את זה..עדיין המצב לא טוב כי אני עדיין בבית אבל נראה מה היה...תודה למי שקרא.