הורחקה מחינוך רגיל עקב בעיות רגשיות שלא השפיעו על כלום

אז בואו נדבר על זה
על המקרה הקשה מכל,להתרחק מהחינוך הפשוט והמוכר שהרוב אולי זכה להכיר בבית ספר רגיל,אני הייתי בחינוך רגיל מהיסודי עד החטיבה,הכול בתהליך קצת שונה(המורים שלי חשבו שאני הלכתי לאיבוד כתוצאה מקשיים שככל שהיו רגשיים כך הם היו סיבה רצינית*)להזכיר קצת..נפשיים זה לא האישיו וגם המחשבות..אבל הפה שלנו מבטא לפעמים את מה שהלב שלנו רוצה להוציא..וזה מה שקרה,אחרי כמה קשיים מלווים בסיפטומים של חרדה חברתית החלטתי לעבור לגורמים קצת יותר רציניים,הלכתי לניצנים שידועים בתור מכה מקדימה(לפני המכת נוקאאוט)וכך זה היה..לאחר כמה שיחות וייאושים גם מצידם עברתי לבית ספר שנה חפרו לי עליו ואילו אני לא ידעתי לאן אני נכנסת..עם ליווי הוריי הראו לי מקום הרבה יותר טיפולי(מדובר במחלקה פתוחה לגמרי עם אנשים בעלי סטיות שונות וכמה שיותר מופרעות ממני,זרות ורחוקות ממני ככל שיהיו..אך עובדה זו גרמה להם לקשר אותי לסוגייה החברתית שם(סכין מריחה לא נתנו לי להחזיק עד ששכנעתי את כל הצוות שאני יודעת לחשוב בהגיון),מעולם לא חתכתי,אולי נוצרו בי סדקים וחתכים מימי החרם שעברו עליי,אך ביטוי לזה מעולם לא נעשה..ומאז אני מפזזת מימין ומשמאל,מייחלת שאולי מישהו בעולם הזה יעזור לי לכסות על החטאים כיוון שאותו מקום(נורמטיבי בהחלט,חוץ מזה שלוקחים שם כדורים וזה די הפריע לי)לא נגעתי בדבר שהוצע לי ממני..הוכיח את עצמו כחתול בשק,במהרה עברתי לועידת השמה והוחלט להעביר ולהתייחס אליי כאל נערה עם צרכים מיוחדים!
והתרחקתי מהחינוך שלי,במהרה עברתי לחינוך אחר מאחותי התאומה,חינוך מיוחד.
הסיפור התחיל ממקרה תמים למדיי,הייתי סך הכול תלמידה עם הישגים רגילים,ממוצעת ורציתי לטפל בדרך הרגשית שלי(דאמיט)אז נתתי ליועצת הנחמדה שלי לחשוב במקומי והיא החליטה להעביר אותי לחינוך מיוחד(לא הבנתי את זה אז כי עובדה שהיום אני "סערת רגשות" בתוכי,אי אפשר להבין או לראות את מה שאני מכניסה עמוק לבפנים..
בקיצור מחר אני ממשיכה לצד החינוך הזה,עברתי את המקום הקודם באינסטינקט של ממש,שופטת בבית משפט ראתה שלא נעשה עליי הליך "מדורדר" ומפה לשם נעניתי להמשיך בחינוך הזה..(יותר מדיי מחושבת יש שיגידו)אבל להוריי נעשה עוול לראות את זה..הם כל חייהם היו בחינוך פשוט(בפנימייה)ולמדו את מה שהם הכירו בחברה הרגילה,ואין לי ברירה מחר אני ממשיכה בבית ספר מיוחד,של לקויי למידה,עקב זה שלא למדתי שנה במקום הזה..הוא רק סיפק אותי בצרכים רגשיים,חיות,מוזיקה ושלל תחומים.
וזאת כדי להראות שבאיחורים ובחיסורים ההתנהגות שלי סדירה,עדיין משהו בתוכי לא מאמין ל"טובות" שהוצעו לי מטעם משרד החינוך(הם סגרו איתי בתנאי שאני אלך לאותו מקום חדש,ואתחיל להראות רצינות,אעבור לפרוייקט הילה)שלדעתי זה עדיף מחינוך אחר .אבל זה זיוף בעיניי להקשיב לאנשים שרק סיבכו אותי יותר..והפכו אותי לנערה כזו "מטרד"
בקיצור אל תעשו טעויות כאלו,בחיים אל תספרו את אשר לבכם וודאו שמישהו שמכיר אתכם מאמין וסומך עליכם וכך לא תהיו במגרש שדים המפחיד הזה..כמו שלי קרא בבום,אני נאלצת להימנע משאלות של מה לעשות?אף אחד לא יבין את זה אך אולי ילמד מהשטויות והטעויות שמי יודע מה קמו לבעיה מרכזית בחיי..אז שנת לימודים טובה
ממני הנערה שמיצתה את עצמה ורק מחכה לבשורה מפתיעה :(