כיצד להתנהג בדייט? לנסות להתקרב לבחורה גם אם אני לא מעוניין בה?

היי, שמי אבי, בן 32.

עד לאחרונה הייתה טיפוס מאוד מופנם וסגור והתקשיתי להכיר ולצאת עם נשים. בשנה האחרונה החלטתי לנסות לשנות את מצבי ולנסות לצאת עם בחורות, דבר שהיה נורא מלחיץ מבחינתי. עד גיל 28 סבלתי מחרדה חברתית לא פשוטה שמנעה ממני לצבור ניסיון חברתי שבדרך כלל רוכשים עוד בתקופת בית הספר. לאחר מאמצים רבים וטיפולים פסיכולוגיים הצלחתי להתגבר על החרדה החברתית וזה כבר מאחוריי אבל זה מנע ממני לצבור מיומנויות חברתיות, ובפרט ניסיון עם נשים, כך שהייתי צריך להתחיל מ-0 וזה לא פשוט בגיל כזה. אז התחלתי להכיר נשים בכל מיני מסגרות אך הקשר לא התקדם מעבר לידידות, כנראה עקב חוסר הניסיון שלי. באותה תקופה התחלתי לקרוא מאמרים וספרים בתחום הדייטינג, לצפות בסרטונים, להתייעץ עם אנשים וגם לקרוא שאלות ותגובות כאן באתר כדי להכיר יותר את העולם הדייטינג ואיך לתקשר טוב יותר עם נשים. ברצוני לציין שאני אדם נורמאלי לחלוטין ומי שלא מכיר אותי יתפלא לדעת שאני חסר ניסיון עם נשים ושבעברי סבלתי מחרדה חברתית. בשנה האחרונה התחלתי לצאת לדייטים שזה היה הישג מבחינתי כי לצאת לדייט זה היה אחד הפחדים הכי גדולים שלי! לצאת עם מישהי שאני לא מכיר ולנסות לעשות רושם גם אם אני חסר ניסיון ולא ממש יודע איך להתנהג בדייט באופן מעשי, גם אם ידעתי פחות או יותר את ה"תיאוריה".

הפחד הראשון שהייתי צריך להתמודד איתו זה השיחה הטלפונית. השיחה הראשונה עם בחורה הייתי נורא מלחיצה והבחורה רשמה לי שזה לא מתאים. לקחתי את זה קשה אך המשכתי הלאה, כי אין ברירה. לאחר מכן השיחות השתפרו וקבעתי סופסוף דייט עם בחורה בגיל 31 (!). עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. אז אנחנו יושבים בבית קפה, אחד מול השני. מדברים קצת, שיחת חולין שכזו וכל אחד חוזר לביתו. זה לא היה כ"כ נורא כפי שחשבתי למרות שהייתה קצת אכזבה שהדייט לא ימשיך. מחשבות כמו איך להתנהג בדייט, איך לקדם את ההיכרות, איך להיות מעניין וכמובן איך לעשות רושם על הבחורה ולא לאכזב היו עניין שבשגרה אצלי.

בדייטים הראשונים הייתי נורא לחוץ אבל גם גאה בעצמי שעשיתי צעד שלא האמנתי שאני אעשה אי פעם. כאשר סיפרתי להוריי שיצאתי לדייט (שוב, בגיל 31!) אז הם שמחו כי הם כבר מזמן התייאשו. מידי פעם הייתי מתייעץ עם חבר שלי שהוא כבר נשוי עם ילדים איך להצליח בדייט והוא היה מייעץ לי מידי פעם איך כדאי להתנהג. למשל, הוא היה אומר לי שבמקום להגיע לדייט לחוץ ולחשוב איך לעשות רושם על הבחורה כדאי להגיע בגישה משוחררת יותר של לעשות כיף ולבדר את עצמי לא משנה מה, ככה שגם אם הדייט לא מוצלח, העיקר שאצא בהרגשה שאני נהנה בלי קשר לזה אם הדייט היה מוצלח או לא. אז זה מה שעשיתי ובאמת בדייטים הבאים הבאתי יותר את עצמי והרשיתי לעצמי להביע את ההומור (המעט מוזר) שלי, לדבר לעיתים שטויות ולהפתעתי זה יצר יותר עניין וגם הרגשתי הרבה יותר טוב עם עצמי גם אם חזרתי מעוד דייט כושל.

כעת, אני הרבה יותר משוחרר מדייט ולעיתים אפילו נהנה מזה (באופן מפתיע למדי) אבל כמעט תמיד הדייט לא ממשיך לדייט נוסף. עלי לציין שאני מתנהג כמו ג'נטלמן. אוסף בדרך כלל את הבחורה, משלם על הדייט (בדרך כלל לא הוצאה גדולה) אבל עד כה הבחורות שיצאתי איתן היו דיי יבשות וסגורות. ז"א שהן כן שיתפו מעצמן, סיפרו חוויות על עצמן והתעניינו אבל לא הראו כלפי מספיק עניין ונדיר שהבחורה הייתה אומרת בסוף שהיה ממש כיף, תודה על זה שלקחת אותי ל- X והיית ג'נטלמן. זה פחות מפריע לי. מה שמפריע לי זה שהבחורות לא מראות עניין. כשהתייעצתי עם החבר הוא אמר לי שאני צריך לנסות להתקרב לבחורה, להחמיא לה ולהביע עניין כדי שגם היא תיפתח וזה שהיא יבשה או סגורה זה לא אומר שהיא לא מעוניינת אלא לעיתים היא תמתין שאעשה את הצעד ואם לא אז זה לא ימשיך. עלי לציין זה שלא הכרתי עד עכשיו מישהי בדייט שבאמת נמשכתי אליה ורציתי להיות איתה בקשר כך שלא הרגשתי בנוח להתקרב לבחורה או להחמיא אך מצד שני, אם לא אתקרב לבחורה יכול להיות שכאשר תגיע הבחורה הנכונה אני גם אחשוש להתקרב עקב חוסר הניסיון שלי בקרבה פיזית.

לאחר ההקדמה הארוכה השאלה שלי היא כזו: האם לדעתכם כדאי לנסות להתקרב לבחורה גם אם אני לא מעוניין בה? לא בהכרח בעניין של ליצור מתח מיני אלא יותר בקטע של לחוות מגע וקרבה לבחורה כדי שהדייט ירגיש פחות כמו שיחת חולין בין ידידים, כמו למשל לשים את היד על הבחורה, לנסות לשבת יותר קרוב אליה וגם להחמיא לה. מאז שחבר שלי אמר לי את זה אני יוצא בכל דייט ברגשות מעורבים ולא יודע אם פעלתי נכון או לא מבחינת הרצון שלי להצליח ולהתקדם בדייטים. כלומר, מצד אחד אני לא מרגיש בנוח כי זה לא מרגיש לי מתאים ואני מתבייש להתקרב לבחורה שאני לא מרגיש כלפיה משיכה גם בגלל שאני חושש מהתגובה שלה, אולי זה יהיה לה מוזר ואולי היא תחשוב שאני כבר רוצה לשכב איתה אבל מצד שני אולי עצם זה שאתקרב יותר לבחורה, גם אם זה קשה לי ולא טבעי לי, יקל עלי וייתן לי מעט ניסיון במצב שבו אני אכיר את הבחורה הנכונה ויאפשר לי להיות יותר משוחרר גם מבחינת קרבה פיזית, כפי שחבר שלי ייעץ לי. מה דעתכם?