מרגישות כאילו החברה עשתה פרצופים כדי להרוס, להבליג?

היי אנשים נחמדים שאוהבים לתת עצות,

לפני שאני אתחיל את הסיפור אני אציין שאני וחברות שלי סוג של חבורה - אני ועוד 8 בנות.

היום (שבת) אני ועוד חמש בנות מהחבורה הלכנו לסרט ביס פלאנט. קנינו כרטיסים וחילקנו באופן אקראי לכל אחת כרטיס ואז היא התיישבה במקום שהיה רשום לה בכרטיס.
ילדה אחת שאני אקרא לה ליאל (שם בדוי) נבחרה להתיישב הכי בקצה ליד הקיר. התיישבנו כולנו במקומות שלנו וליאל התלוננה שהיא לא רואה כלום מהמקום שלה. לא רצינו שהיא תסבול כל הסרט אז הצענו שאחרי שיתחילו הפרסומות, אם יהיו מקומות נעבור לכיסאות אחרים יותר ממורכזים כדי שכולן יראו טוב.

התחילו הפרסומות והיו שבע מקומות בשורה הכי אחרונה (מזכירה שאנחנו היינו שש) אז התקדמנו לשם והתיישבנו באותו סדר בדיוק, כך שיצא שליאל ישבה כיסא אחד אחרי הכיסא שצמוד לקיר (מציינת שבדקתי אם רואים טוב משם ואני אישית ראיתי טוב).
היא ועוד ילדה (נועם - שם בדוי) הציעו שנתפצל לשלוש שלוש כל שורה וככה כולן יהיו באמצע אבל לא רצינו להתפצל כי זה הרבה יותר כיף לשבת כולן באותה שורה, להעביר צחוקים מדי פעם גם אם זה בתכלס רק סרט ומה שצריך לעשות זה פשוט להסתכל עליו בלי להרעיש.

התעקשנו על זה שנשב כולן ביחד והתפשרנו על המקומות כך שאני ושלוש הבנות האחרות שהן לא נועם וליאל התיישבנו מהמושב האחד לפני הקיר עד המרכז ובשני מושבים הכי ממורכזים נועם וליאל ישבו.
אחרי שהתיישבנו קלטנו זוג (בן ובת) שכנראה היו אמורים לשבת במקומות שישבנו בהם (מזכירה שזה לא המקומות שקנינו אלא עברנו לשם) ובלי להגיד לנו כלום עברו לשתי מקומות אחרים באותה שורה.
לחלקנו לא היה נעים מהם אבל עצם זה שהם לא אמרו לנו כלום ופשוט הסכימו לעבור למקום אחר הרגיע אותנו ובאיזשהו שלב ליאל התעצבנה ואמרה ש'מה הבעיה שנשב שלוש שלוש?'
התחלתי להגיד לה שאנחנו פשוט לא רוצות שנהיה מפוצלות, והיא ענתה לי ב'סתמי רגע, אם נהיה שלוש שלוש אף אחת לא תהיה בקצה'.

לא יכולה להגיד שזה לא עיצבן אותי התגובה הזאת של הסתמי כבר, אבל הבלגתי והתיישבנו כשורה למשך כל הסרט.
נהניתי ממש מהסרט, חייבת להגיד, ובסוף הסרט חברה שלי (מיה - עוד שם בדוי) שאלה את כולן אם הן נהנו וליאל עשתה לה מין פרצוף, מיה שאלה אם היא כועסת עליה וליאל ענתה 'אמרתי בסדר, מה את רוצה?' או משהו כזה.

אחרכך ליאל, נועם וילדה אחרת נסענו עם אבא של נועם ואני ושתי הבנות האחרות נשארנו להסתובב קצת במתחם. מיה פרקה עצבים על זה שליאל עשתה פרצופים והתעצבנה על כך ש'היא מרגישה שליאל עשתה לה פרצופים כדי להרוס את ההנאה' ו-'למה תמיד כל יציאה חייבת להיגמר בזה שאיכשהו אני מתעצבנת?'
הבנתי אותה כי זה באמת היה מעצבן אבל אמרתי לה כמה וכמה פעמים שלהתעצבן על זה זה בזבוז אנרגיות ושאם היא נהנתה מהסרט זה מה שחשוב אבל בכל זאת זה מעצבן.

אני יודעת שבתכלס, אם אני לא אפתח את זה מול כולן היא לא תדע מה אנחנו מרגישות, זה לא ייפתר באמת וכל יציאה תוכל להיגמר שוב בעצבים.
אז השאלה שלי היא האם באמת לא להתעצבן משטויות כאלה ולהתרכז בהנאה שלי, או לפתוח את זה בשביל האפשרות שזה ייפתר?