חברה אוהבת אותי או לא, או שכחה ממני?

היי,אני עדי ואני בת 20,אני חיילת התגייסתי יחסית מאוחר,בגיל 19,עשיתי מכינה צבאית שנה,
רציתי קודם לספר קצת על עצמי לפני,אני בי,אני נמשכת גם לגברים וגם לנשים,אבל לא ממש סיפרתי למישו על זה חוץ מ3 חברות ממש קרובות שיכולתי לסמוך עליהן,והאמת שגיליתי את זה על עצמי רק שנתיים האחרונות,אז ככה,ב 3 שנים האחרונות אני ממש השתנתי,אני יותר פתוחה,יותר קל לדבר איתי,אני משתפת דברים עם חברים ואפילו דברים אישיים,אני מתחברת יותר בקלות,הכרתי הרבה חברים חדשים.
אני התחלתי לצאת לדייטים רק ב3 השנים האחרונות,יצאתי רק עם גברים,לא הלך לי עם מי שיצאתי והרבה פעמים נשבר לי הלב שהרגשתי שלא באלי יותר וגברים זה חרא,ובהתחלה כאילו לא נמשכתי לבנות ,זה לא משו שהיה אצלי מגיל קטן,פשוט הופיע אצלי מנסיבות החיים כנראה,זה לא משו רע לדעתי שאני נמשכת גם לבנות,פשוט משו שגורם לי סבל כי אני לא ממש יכולה ללכת למישהי שמוצאת חן בעיני ולהגיד לה את זה כי אנשים רואים בזה משו חריג ולרוב כמעט כל הבנות סטרייטיות אז זה לא עובד ככה כמו עם בנים.והאמת שאצלי לא חשוב עם זה בן או בת חשוב לי להרגיש משו,כי אם אין איזשהו רגש אז הקשר לא משו שאני ארצה עם אותו אדם,קרה לי שיצאתי עם מישו שממש אהבתי ולא רצה אותי וקרה לי גם ההפך שיצאתי עם מישו שהיה מעוניין בי ואני לא הרגשתי אליו שום דבר אז חתכתי,חשוב לי להתאהב כי אז ממש אכפת לי מאותו אדם ואם אני לא אוהבת אז הכל מרגיש לי מאולץ ומזויף.לא התאהבתי הרבה בחיים רק 5 פעמים,מתוכם 4 בנים וה5 זה לאחרונה וזה בבת.
כאילו האמת שלרוב אני לא מתאהבת כמעט בכלל וזה ממש נדיר אצלי,ושאני אוהבת זה באמת מכל הלב.אני יודעת שחושבים שזה שאני בי אז אני נמשכת לכל בת ומסתכלת עליהם כמו בנים אבל לא,אני לא יודעת איך זה אצל אחרים אבל אצלי זה שונה.אני לא נמשכת לכל בת שאני מכירה או שחברה שלי,לרוב אני מסתכלת עליהם בצורה סטרייטית,כמו שאני לא נמשכת לכל גבר.אז קרה שהכרתי מישהי בבסיס שהיתה חיילת חדשה אצלנו ביחידה ,סתם נפגשנו בחדר אוכל והתחלנו לדבר,ובאמת שהתחלתי לדבר איתה,לא היה לי בראש להתחיל איתה או משו,פשוט היא היתה נראת לי נחמדה אז רציתי פשוט להתחבר איתה,ואחרי זה המשכנו לדבר בוואצאפ רגיל כזה כמו כל שיחה של שתי בנות והיה ממש קל לדבר איתה כי שתינו באותו הגיל,וממש היה לי כיף לדבר איתה וממש התחברנו,דיברנו על מלא דברים,סיפרה לי שהיא רוצה להיות וטרינרית כי היא אוהבת חיות ואני אמרתי לה שאני רוצה ללמוד גם משו מתחום הרפואה אבל עדיין לא החלטתי.היא סיפרה לי דברים אישיים ואני סיפרתי לה דברים אישיים עלי,נפגשנו מלא גם בסופשים שחזרנו מהבסיס,גם שהיה לה תקופות משבר אני עודדתי אותה,ושלי היה היא ניסתה לעודד אותי,גם שיצאתי עם מישו שממש פגע בי היא ממש עזרה לי וניסתה לעודד אותי,לאט לאט כזה התחלתי לפתח אליה רגשות אבל לא עשיתי עם זה כלום,פשוט היה חשוב לי לעזור לה ולהיות שם בשבילה שקשה לה בבסיס ובכללי,ואז כזה התחלתי לשים לב בחלק מהשיחות שלנו שהיא רמזה לי דברים,שסיפרתי לה על הדייטים שלי היא כזה אמרה אני יושבת לבד ולכי לדייטים שלך או שאמרה לי רוצה שנפגש רק שיננו,ואמרה שהיא ממש אוהבת אותי ואז כזה חשבתי אולי היא סתם צוחקת וזה סתם דיבור של חברות או אולי יש פה משו,אבל לא עשיתי עם זה כלום.היא חזרה להיות בקשר עם חברה טובה שלה שחזרה מחול אחרי שהיתה שם שנתיים.
אני לאט לאט כזה שמתי לב שהיא השתנתה באיך שהיא מתכתבת איתי,לא ממש שולחת לי סמיילים יותר או משתפת אותי בדברים ,פחות אכפת לה כזה,לא שואלת עלי אבל היא כן אומרת שהיא שמחה להיות חברה שלי,לא יודעת אם באמת.
פשוט עצוב לי כזה ,אני מרגישה שעכשיו שהיא חזרה להיות בקשר עם חברה שלה היא לא צריכה אותי יותר,אני לא מצפה שהיא תאהב אותי כמו שאני אוהבת אותה,זה כן כואב לי שאני לא יכולה לעשות כלום בנושא,אני מניחה שאצתרך לחכות שהרגש פשוט יעבור כי אין מה לעשות שזה לא הדדי לדעתי,אבל אני כן אוהבת אותה בתור אדם וחברה טובה אבל בעיקר מפריע לי שהיא גורמת לי להרגיש כאילו אני לא חשובה בכלל ורע לי מאוד ,לא יודעת מה לעשות לנתק קשר ולהתרחק או להמשיך להיות חברה שלה למרות שזה נראה כאילו לא ממש אכפת לה ממני,מה לעשות לדעתכם?