בדידות, חברים שטחיים ומה שבניהם

אני לא מאמין שאני כותב את זה עכשיו אבל חייב להוציא את זה כבר
בשנתיים האחרונות איבדתי כל עניין בחברים שלי (וכך הם בי )
אנחנו חבורה של 5 חברים שביחד מגיל 14 בערך
תמיד הייתי מעורבב חברתית היו לי חברים
כילד הייתי "מקובל " והייתי מאוד מעורב חברתית ומכיר אנשים בכל מקום
(חח הייתי יחצן אפילו )
פתאום הקערה התהפכה על פיה

היה לי חברה קצת יותר מ3 שנים וב3 השנים האלה הזזתי את כולם הצידה והייתי מרוכז בה אני גבר של אישה אחת ומבחנתי לא צריך יותר ממני וממנה
אבל ברגע שזה נגמר לפני שנה מצאתי את עצמי לבד לגמריי
(אני מודע לזה שזה אולי מחיר שאני משלם )

אז אחרי הפרידה חזרתי לצאת איתם אבל כ"כ השתגעתי מהשטחיות והטמטום
שהם היו הברירה האחרונה ללילות שישי אם אין לי מישהי לשישי ( אשכרה למרות שאני מחפש קשר רציני הייתי יוצא עם בחורות שאני לא מעוניין בהם רק בכדי לא להישאר לבד בבית)


חברים שלי תמיד היו אנשים של אלכוהול ומסיבות ובאמת שחוץ מזה אין בהם כלום - ריקיים לגמרי (שתבינו שאנחנו ככה בחברים מגיל 15 יוצאים למועדונים פעמיים בשבוע אפילו עוד בימי לימודים )
התבגרתי מהר מאוד ,אני קרייריסט ולוקח את החיים ברצינות וקשה לי להתחבר לשטחיות שלהם - הם ילדים
עושים צחוקים מפגרים ומתלהבים מדברים מפגרים
חיים על השופוני על הבקבוק בפאב וכסף נזרק כמו חול אפילו שאין להם אגורה
(אני גם בזבזן לא קטן אבל זה נראה לי מטופש )
מתלהבים מהסטלות "יוואו איזה סטלה ראיתי" "בוא נזמין עוד בקבוק"
אני לא צריך לציין כמה ריקני אני מרגיש בנוכחות שלהם

כך נוצר מצב שגם שהייתי בחברתם בחצי השנה האחרונה הייתי כמו זבוב על החלון
בקושי דיברתי
ויש לי חוש הומור מצויין ותמיד הייתי המצחיק בחבורה ,בסיטואציות כאלה אני יודע להוציא אותו החוצה אבל יש גבול כמה טמטום אני יכול לשמוע



לאחרונה הם גם הפסיקו להתקשר אליי בשישי ומסננים אותי אם אני מתקשר (לעומת חברים אחרים שגם איתם באון ואוף שלהם תמיד הם יענו )

וכך הגעתי למצב שאני זאב בודד
אין לי חברים אמיתיים
האמיתיים שהיו ( 3 אחרים שאני אוהב ומעריך )
תקועים בזוגיות ארוכה עם הנשים שלהם וממוקדים בהם
( בצדק- כך גם אני הייתי נוהג )

בשישי האחרון החלטתי לשבת בבית ישבתי וראיתי כדורגל ונהנתי הרבה יותר בבית מאשר אילו הייתי בחברתם

אך זה לא יכול להיות ככה לאורך זמן
אני מרגיש שהחיי חברה שלי נרמסו לגמריי בחצי שנה האחרונה וכל השנים תמיד הייתי מעורב חברתית אני זקוק לסביבה ואין לי אחת כזאת פתאום

בדידות שהגיעה משום מקום
הכל מתפוצץ לי בפנים

הלוואי והייתי עושה את הבחירות הנכונות שהייתי ילד ובוחר את האנשים האיכותיים והנכונים זה היה עושה אותי בנאדם מאושר יותר היום "

מה אני יכול לעשות כדי להימנע מהבדידות הזאת ?
רוצה להתרחק מאותם "חברים" לגמרי אבל מפחד להירקב בבדידות
הרי חברים בגיל כזה כבר לא באים
וקשה לי להאמין שאמצא אנשים באותו הראש שלי
הלוואי והייתה כאן מישהי לאהוב עכשיו
זה יכל לפתור המון :)