היי, אני בכיתה ט' בת 15.
לאחרונה התחלנו לעבוד על עבודות חקר בבית הספר בביולוגיה כמו כל שאר בתי הספר בעיר שלי ובארץ. לפני כמה ימים נסענו לאוניברסיטה כדי להתקדם במחקר עם מכשירים מתקדמים, והצטרף אלינו לבורנט והוא עוזר לנו. אין לי מה להוסיף במילים, הוא פשוט כל מה שאי פעם רציתי בבנאדם. חנון, חיוך כובש, צחוק מתגלגל, אוהב ביולוגיה, חמוד וכו'...נדלקתי עליו רק ממפגש אחד ויש לי עליו קראש מטורף. לא עובר יום אחד מאז שאני לא חושבת עליו וכנראה מחר (יום ראשון) ניסע שוב לאוניברסיטה. אנחנו צחקנו יחד בכל ניסוי שביצענו, הוא עזר לי ולחברה המון יותר משאר הזוגות. כמובן שאין סיכוי וכו' הוא כנראה בן 20. בינתיים אני נהנת, רק אחרי שיגמרו כל המפגשים איתו אני כנראה אשבר. דופק לי הלב רק מלחשוב שאראה אותו שוב מחר...איך לרדת ממנו לאט לאט כדי לא להיות עצובה "בבום"? תודה רבה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025