לא מפסיקה לבכות, האבא הרס הכל ומרגישה שאני הלא בסדר, איך קמים בבוקר עם חיוך למציאות כזו?

שלום לכם, אני מצטערת שזה ארוך, אני פשוט לא יודעת עם מי להתייעץ ומה לעשות ...

אני ובעלי שתינו בני 22, ביחד עוד מעט 6 שנים, אין לי משפחה בארץ, כולם חזרו לרוסיה לגור שם, מי שבאמת רוצה לייעץ ולעזור שיקרא את הכל ולא ידלג כי כל פרט חשוב, אני בכוונה אספר קצת הקדמה, גרנו בדירת שכירות כמעט שנה, דירה קטנטנה קומה רביעית, סלון וחדר, בקושי היה אפשר לזוז, נצאס לנו מזה וגם לא הסתדרנו עם בעלת הבית אז עברנו לדירה אחרת, בית קרקע, גדול, מרווח, ויקר, אנחנו גרים בבית הזה כבר שבוע, שבוע של כיף, המון סקס, לבד, הולכים לשירותים/ למקלחת/ מבלי לסגור את הדלת, הכל חופשי, הכל פתוח, הייתי הולכת בבית ללא חזייה, חופשייה ומשוחררת, היום הגיע אלי מרוסיה אבא שלי החורג, אבא של שתי האחיות המקסימות שלי, אני ובעלי לא מתחברים אליו, לא אוהבים אותו, הוא בנאדם תחמן, תככן, נקמן, מאניק כזה, הוא בגד באמא המדהימה שלי כמה וכמה פעמים, היא תפסה אותו המון פעמים באמצע האקט עצמו והוא גם אונן על בת זוגתו של דוד שלי בזמן שהיא ישנה בצהריים, ואמא שלי יודעת את כל זה ובכל זאת סולחת, היא תמיד מגנה עליו לא משנה מה הוא עשה או יעשה, מבחינתו הוא מושלם, סבתא שלי, סבא שלי, דוד שלי, אני ובעלי יודעים מי הוא ומאנשים כאלה אנחנו משתדלים להתרחק, כל עיניין הבגידות שלו זה באמת לא עינייני, אבל הייתי חייבת לספר לכם שתבינו את הרקע, לפני שנה הוא היה בישראל וישן 3 חודשים אצל דוד שלי, גר אצלו בזמן שעבד ודוד שלי סיפר דברים מאוד לא נעימים עליו, שהוא שותה המון קפה ושופך הכל וזורק הכל, שהוא אוכל ולא מנקה אחריו, שהוא לא עוזר לו בתשלומים של ההוצאות שהוא שותה אלכוהול בלי סוף, מעשן בלי סוף, משתכר בלי סוף, דוד שלי סיפר לי שפעם אחת ביום שישי הוא שבר ״בטעות״ את הקיר עשה אשכרה חור בקיר ( כמובן שאני ראיתי את הקיר השבור ואני מאמינה לדוד שלי כי אין לו סיבה לשקר וגם כי אני מכירה את הטיפוס הזה ) מאז אותה פעם דוד שלי אמר שלא רוצה אותו יותר בבית, הוא טס חזרה לרוסייה כשהסתיימה התקופה שלו לעבוד, נכנסתי להריון ואמא שלי אמרה שבחודש ינואר הם יגיעו כולם אלי כדי לעזור לי עם התינוק, הגעתי לחודש חמישי ובאמצע הלילה התחילו לי צירים מאוד כואבים והמון דם, אני ובעלי נסענו לבית חולים למיון נשים ומסתבר שהייתה לי פתיחה מלאה ואמרו לי שזה מוביל להפלה, לצערי עברתי לידה שקטה, ילדתי את העובר והוא נולד מת, חייגתי לאמא שלי לעדכן אותה ובעקבות מה שקרה היא אמרה לי שהיא לא תגיע בינואר עם כל המשפחה אלא רק אבא שלי החורג יגיע לעבוד וישן אצלינו 4 חודשים, אמרתי לה שבסדר צריך עוד לישון על זה ולדבר על זה, כי אני ובעלי מאוד רוצים להיות לבד בבית החדש, לשפר את הזוגיות שלנו כי בפעם האחרונה שגרנו עם ההורים של בעלי לא היה טוב, תמיד רבנו והחלטנו שאנחנו רוצים להיות לבד, עד שסוף סוף יש בית לבד פתאם הוא נוחת עלינו משום מקום ואנחנו צריכים לקבל אותו בידיים פתוחות, אחרי ששוחררתי מהאישפוז אמא שלי מחייגת אלי מרוסיה ואומרת לי שבסופו של דבר הוא לא יגיע בינואר אלא לקח כרטיסים - כבר קנה כרטיסים לעוד שבוע, אמרתי לאמא שלי שאני בדיוק עוברת לבית החדש, יש לי בלאגן בבית ובראש, אני נפשית לא מסוגלת לקבל אף אחד, חשבתי שהיא תבין אותי אבל היא לא, היא כעסה והתבאסה עלי שאני לא מוכנה לקבל אף אחד, אני ובעלי מאוד כועסים עלייהם שהם קנו כרטיס מבלי לשאול אם אפשר לבוא בעוד שבוע, אם אפשר בכלל לישון אצלינו 4 חודשים, עשו את כל זה מאחורי הגב מבלי לשאול אותנו, בעלי שהוא האחראי בבית בכלל עצבני שמחשיבים אותו לסמרטוט שלא שאלו אותו בכלל, מה שאני מנסה להגיד לכם זה שאם אמא שלי הייתה באה אז לא הייתה לי בעייה, אבל בגלל שזה הוא בא לבד זה מאוד מפריע לי, הוא שותה אלכוהול כמו מים, משתכר, עושה שטויות, שובר דברים, וזה לא בית שלי, זה שכירות, אני רוצה לחיות בכיף סך הכל, לא ביקשתי הרבה, אני ובעלי רוצים פרטיות, אני רושמת לכם עכשיו והוא בדיוק סיים להתקלח ועכשיו מסדר את הבגדים שלו בחדר שהבאנו לו, הוא פיצץ את הארון בבגדים, הביא המון תיקים, מאכזב אותי לראות אותו, לדעת מי הוא ולקבל אותו, לתת לי להתקלח, לאכול, לגרבץ בגינה הענקית שלנו כאילו הוא מלך, לא מגיע לו, ולמרות כל מה שסיפרתי לכם עדיין אני מרגישה חרא שאני עוד מעיזה לחשוב ככה, יש לי מצפון, בעלי אומר שאני טובה מדי, אבל אני מאוכזבת מזה שאני לא רוצה אותו פה, אבל כבר אין ברירה, הוא כבר פה... אני לא רוצה לחזור לעבודה בגלל שלא באלי להשאיר את הבית בהשגחתו, הוא יכול בטעות לא לסגור את הדלת ויש לנו 2 דלתות לבית שצריך להשגיח ולשים לב להכל, אני מפחדת שהוא ישאיר רשת פתוחה וכל היטושים וחרקים ייכנסו, אני מפחדת שהוא ישאיר בכיור כפית עם משו מתוק ויהיו מליון נמלים, אני מאוד אובססיבית לפרטיות שלי וזה מאוד חשוב לי הסדר, שלא ישתו אצלי אלכוהול בבית, שלא יעשנו... אני מיואשת ולא יודעת איך לצאת מההרגשה, בבקשה תעזרו לי, בעלי אמר שבשנייה שהוא שתוי או קונה אלכוהול כל הדברים שלי בחוץ יחד איתו... אבל אני מפחדת מהסיטואצייה, אני לא רוצה ללכת על ביצים בבית שהוא בעצם שלי ( לא קנוי אבל כרגע אני האחראית בשכירות) עבדנו מאוד קשה כדי לעבוד דירה ולחיות לבד ולהיות עצמאיים... אני מאוד מבואסת ובוכה יום שלם, הוא פה ורע לי שאני צריכה לבדוק אחריו אם נעל את הדלתות או לא, אם נעל את הדלתות של 2 הגינות או לא, אם לא השאיר כלים, או פירורים על השולחן... אני פשוט לא מפסיקה לבכות, מה הייתם עושים במקומי? בבקשה תעזו לי....