כבר בן 23, אף פעם לא היה לי שום ניסיון, שום סוג של קשר או קרבה לבחורה, אני כבר לא יודע מה לעשות ואם בכלל יש טעם להתאמץ

אז אני בן 23 ואין לי שום ניסיון מיני (אפילו לא נשיקה או החזקת ידיים) או חברתי עם בחורות, תמיד הייתי מופנם ביישן ושקט בתור ילד זה היה יותר גרוע ועם השנים המצב קצת השתפר ונהייתי יותר פתוח אבל עדיין יש לי בעיה רצינית של בטחון עצמי ועם בחורות ממש קשה, לי. אפילו לא היו לי ידידות אף פעם, הייתה מישהי אחת ששירתה איתי ביחד והייתי איתה בקשר ממש טוב בצבא אבל גם איתה אף פעם לא החלפתי אפילו איזה חיבוק או נשיקת שלום, אפשר להגיד שיש לי די חרדה בכל הקשור לנושא הזה, אין לי מושג איך לגשת לבחורה וגם נגיד שאני כבר מדבר עם מישהי לא משנה באיזו סיטואציה אז אני מרגיש ממש נבוך ולא בנוח, אני יכול להמשיל את זה לנכה על כסא גלגלים, לאותו בנאדם יש מגבלה פיזית שמה שהוא יעשה הוא משותק והוא לא מסוגל להזיז את הרגליים אז ככה בדיוק אני מרגיש שאני רוצה לגשת למישהי שמוצאת חן בעיניי, גם השיתוק הזה וגם חוסר הידע. , אני רוצה לציין שזה משהו שפעם לא חשבתי אבל היום אני יכול להגיד שדווקא אני נראה לא רע ככה זאת ממש לא הסיבה למצב שלי, זה שילוב של מצב חברתי לאורך שנים חוסר ניסיון וחוסר ביטחון רציני. יש לי המון אהבה לתת אבל אין לי מושג איך להתמודד בסיטואציות עם נשים ואיך בכלל מתנהל קשר, אני לא רואה את עצמי אף פעם מצליח להגיע להיות בקשר עם בחורה שלא לדבר על אינטימיות , אז עכשיו עוברים לי בעיקר שתי מחשבות בראש בכל הקשור לזה, קודם כל השאלה האם זה פער שעוד אפשר לסגור ולגשר עליו גם בגיל כזה? סה"כ אני מרגיש שכולם מסביבי ובגילי כבר עשו וחוו בין אם זה יחסי מין, קשר זוגי ואפילו ידידות בין גברים לנשים משהו כזה פשוט שגם לא היה לי אף פעם ( פרט למקרה הבודד ההוא בצבא ) אז אני מרגיש שאני די מאחור ואם איכשהו אני אגיע למצב שאני אפגש עם מישהו למטרת הכירות אני מאמין שהיא ישר תבחין שאין לי ניסיון בכלל וזה די מביך אם לא מאוד מביך ואני לא יודע איך זה יתקבל ואיך בכלל מתחילים לצבור ניסיון בגיל כזה אם כולם כבר מנוסים? המחשבה השנייה שעולה לראש שזה משהו די חדש למען האמת, אני מסתכל מסביבו על זוגות גם בקשר רגיל וגם זוגות נשואים בפרט ואני רואה שכל זוג או מתגרש או מרר אחד לשני את החיים עד סופם וכל זה שנה שנתיים אחרי החתונה, גם קשרים רגילים כל הזמן אני שומע מאנשים עד כמה זה כאב ראש ועד כמה קשה להבין נשים, וריבים והיא רוצה משהו אחד והוא רוצה משהו אחר ופרידות קשות לא פעם, הרושם שאני מקבל מבחוץ זה שאולי יש דברים טובים ויפים בקשר אבל הדברים הרעים מעפילים על זה. אני בסה"כ בן אדם שקט ומופנם ואני אוהב את הפינה שלי אז אני חושב לעצמי האם יש טעם בכלל להתאמץ? ( לאור כל מה שרשמתי לעיל ) האם זה שווה את זה, לנסות בכוח ובכל מחיר למצוא מישהי ( שגם ככה אין לי שום מושג איך אני אצליח לעשות את זה ) או שכבר עדיף להישאר בפינה הנוחה ולהשלים עם המצב, באמת שאני כבר נורא מבולבל ומרגיש אובד עצות. אשמח לשמוע את דעתכם, גברים ונשים..