כן עוד חודש ככה למה לא
תראו, לא שקריטי לי יותר מדי שבחורה אמרה לי לא, אבל פשוט כל הסיטואציה הייתה לי מוזרה.
יש מישהי שעובדת איתי, היא בתפקיד יחסית בכיר (סוג של מנהלת מחלקה במקום עבודה), שנינו באותו גיל, היא אפילו צעירה ממני.
אנחנו עובדים יחד כמעט שנה, יש בינינו המון צחוקים ואווירה טובה, כל פעם שאני עובר בפתח המשרד היא ישר קוראת לי "גיאא בוא שב איתי", או שאם אני לא בא כמה ימים "מה גיא כבר לא אומרים שלום?"
הנטייה כמובן היא לפרש את זה בתור חברותיות, אבל אני היחיד שהיא ככה איתו.
קיצר מפה לשם היום בסוף המשמרת באתי אליה למשרד והצעתי לה שנצא בחמישי הקרוב, היא שמחה ואמרה שבכיף ושפתחו לידה גלידריה חדשה והיא מתה לנסות.
לא סגרנו על שעה כי היא אמרה שצריכה לוודא שאין לה משמרת ערב בחמישי.
שלחתי לה לפני כמה שעות הודעה שאני אאסוף אותה ב9 וחצי מהבית שלה, ואחרי 3 שעות ענתה לי "היי גיא, בסוף לא אוכל בחמישי, כבר יש לי תכניות, תודה בכל מקרה!"
אפילו לא טרחתי לענות לה.
מרגיש לי קצת זלזול, קבענו לצאת אלא אם כן תיהיה לה עבודה, אבל אין לה עבודה ופתאום "יש לה תכניות".
מה לעזאזל קרה כאן? היא מאוד שמחה שהצעתי לה לצאת והיה לה חיוך מאוזן לאוזן כאילו אמרה "סוף סוף", ובסוף "כבר קבעתי תכניות" נו באמת. וגם אז 3 שעות לחשוב על התירוץ הזה?
ואת יודעת שאת יוצאת כבר, למה לקבוע תכניות? (בהנחה באמת קבעה ולא סתם דפקה לי תירוץ)
מה לדעתכם קרה? האם להציע לה שוב פעם בעתיד או לשכוח ממנה בקטע הזה?
חשוב לציין - אם נגיד הייתה אומרת לי שהיא לא יכולה באותו יום אבל פנויה ביום אחר, אז הכל היה טוב.
אבל אפילו לא אמרה סליחה או טרחה לתת תירוץ מניח את הדעת..
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025