דרכים יצירתיות ולא חרושות ל - ה - ר - פ - ו - ת? ניסיתי את המוכר

הקדמה:
זקוקה לעצות לא חרושות.
עיינתי הרבה במדור של זוגיות, אני יודעת כבר מה מייעצים בד"כ לאנשים שבאים בשאלות כמו איך להתגבר על האקס\ית וכו'.
הבעיה שלי, היא ש- 1. את כל הדרכים הרגילות האלו להתגברות אני כבר ניסיתי (ואם אני פה כנראה שזה לא עבד). 2. המקרה שלי הוא קצת יותר מורכב מעוד פרידה שצריך להתגבר עליה.

אסביר בקצרה ככל האפשר: האקס שלי לא אחד שיכול להיות לבד. אחרי הפרידה שהיתה לנו הוא מצא לו מישהי (איומה בעיניי) ולקח אותה כריבאונד. הם נפרדים וחוזרים בתדירות פסיכית, "זוגיות" זה באמת מילה יפה למה שהולך שם, בקיצור הוא לא אוהב אותה ולא מסתדר איתה. בכל הזמן שהם "ביחד" (לסירוגין...), שזה כבר שנתיים, הוא בא וחזר אליי המון פעמים, מה שלא היה קורה אם הוא היה אוהב אותה והיא לא היתה סתם עוד איזה ניסיון (עלוב, יש לציין) להחליף אותי. בשלב מסויים, החוסר יציבות והחוסר החלטיות שלו שמתבטא בללכת אליה ולחזור אליי וחוזר חלילה, עלה לי על העצבים, והחלטתי שהוא יכול ללכת ******* ואני לא מתכוונת לדבר איתו יותר לעולם - שזה קרה לפני חודשיים בערך.
מאוד מפריעה לי התחושה שיצאתי איתה: הצירוף של זה שהוא כזה אידיוט ושאני אהבתי אותו כלכך והיו לו אצלי פריבילגיות שאף אחד אחר לא היה זוכה להן, יצר מצב שהוא חושב שאני תמיד אהיה שם, שהוא יכול להמשיך ולהמשיך במשחק הזה ואני תמיד אקבל אותו בחזרה אחרי שירד לי הכעס והאהבה תציף אותי שוב. ההרגשה הזאת של "אני עשיתי מעצמי סמרטוט" ו"הוא מאמין שאני סמרטוט" ו"הוא חושב שאני תמיד אהיה שם" עושה לי רע, מדירה שינה מעיניי, ומשפיעה עליי בעוד שלל דרכים שלוקחות ממני את השלווה שאני כלכך רוצה שתהיה לי כבר.
אני חושבת באופן כפייתי האם טוב להם ביחד למרות שיש לי לפחות 10 הוכחות שהוא סובל איתה ושאם הוא רק היה יכול להיות לבד הוא היה חותך את הקשר איתה כי היא אשפה והוא יודע את זה (סליחה על ההתנסחות, לעדינים שבכם), הוא פשוט במצב שהוא אוהב אותי אבל יודע שאיתי זה לא יעבוד כי אם הוא מעצבן אותי (אני לא קריזיונרית, אני מדברת על דברים שבאמת מעלים את העצבים ועוברים כל גבול כמו המשחק הזה שלו איתי ואיתה) אני מסוגלת פשוט להיעלם והוא לא מסוגל להיות לבד ליותר מידיי זמן, ומנגד היא כלכך תלויה בו שמריבה שלהם שמובילה לניתוק קשר משמעה גג שבועיים לבד, שבזה הוא יכול לעמוד, ולצאת להכיר מישהי חדשה יכול לקחת זמן ולכן הוא לא יקפוץ לזה כי זה כביכול "לא בטוח" (למי שתוהה למה הוא נמצא איתה אם היא גורמת לו סבל).
עוד פרט: בחודשיים האלה הוא ניסה ליצור איתי קשר פעמיים, ואני התעלמתי לחלוטין. פעם אחת בהודעה, פעם אחת פנים מול פנים (כן, פשוט התעלמתי).
אם נסכם: הוא לא אוהב אותה, והוא איתה כי המצב הזה נוח לו וכרגע משרת אותו, למרות הסבל שכרוך בקשר שלהם.
הבעיה שלי: אני חושבת על זה באופן כפייתי. כל פעם שאני מקבלת עוד הוכחה לזה שהוא לא באמת רוצה אותה ויעיף אותה ברגע שהוא יצא מהמקום הנוח שלו, אני מרגישה טוב. מאוד. אני מעתיקה בערך 80% מהכעס שאני אמורה להפנות כלפיו, אליה, כי קשה לי לייחס אהבה וכעס ברמה כזאת לאותו בנאדם.
השורש של הבעיה: אני מרגישה שכביכול "נוצחתי" והוחלפתי ע"י מישהי אחרת, וכל מה שאני יודעת בשכל שלי על זה שזה ממש לא ככה, לא הועיל לי עד כה להיפטר מהמחשבה הזו, מהירידה בביטחון העצמי ומשאר התחושות האיומות.
הבעיה האמיתית: אני בחוסר שקט תמידי עקב מחשבות כפייתיות בנושא.
העזרה הנדרשת: כל דבר שהוא לא מה שניסיתי עד עכשיו - לצאת עם אחרים, להסביר לעצמי שוב ושוב למה היא לא באמת ניצחה אותי, להבין שאין לי מה לחפש איתו ממילא אז אפילו אם נגיד וטוב להם זה לא משנה ושיהיה להם בכיף כי אני איתו ממילא לא אהיה, להסיח את דעתי בכל פעם שהמחשבות הטורדניות בנושא עולות, לדבר על זה עם חברות, ועוד דברים בסגנון הזה.

ושוב אני אבהיר - יש לי את כל האישורים האפשריים לכך שהיא לא ניצחה אותי ולא הצליחה למלא את מקומי, ואני סתם מפגרת שלא מצליחה לקחת את כל זה ולשחרר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! החוסר ביטחון שאני מתארת הוא משהו שאני מרגישה כי אני טיפשה שלא מצליחה להבין, ולא כי יש לי סיבה להרגיש את החוסר ביטחון הזה.

תודה לכל מי שהצליח להבין למרות הסלט שעשיתי פה. ותודה לכל מי שינסה לעזור!