לא יכולה לעבוד יותר משלוש שעות, יש לי בעיה?

נתחיל מכך שיש לי בעיה להחזיק במסגרות ואני מודעת לזה.. בתקופה של הביה"ס הייתי הולכת יום כן יום לא, יום למה לא (בסוף סיימתי עם בגרות מלאה רק בזכות ההורים שלי שהתחננו כל פעם למנהל שלא יעיף אותי), בצבא הייתי נודדת בין סדיר-לכלא-לנפקדויות לימים של בבית וימים בבסיס (רצו להעיף אותי ובסוף נתנו לי לבוא לבסיס לחמש שעות ולחזור...)
וכבר שנה וחצי שאני באזרחות.
מפה לשם ניסיתי לחפש עבודה ועבדתי בהמון עבודות, באמת. אם זה חנויות, סופרים, פקידות, חברות ביטוח, מוקדים, בק אופיס, עבדתי בהכל. הזמן הכי ארוך שהחזקתי בעבודה הוא חודש, והיו עבודות שברחתי מהם גם אחרי יום.
שמתי לב שמה שקשה לי הוא הלעבוד 7,8 שעות ביום. אני פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת, קשה לי, לא יכולה במשך זמן ארוך להתעורר מוקדם, להיות שמונה שעות בעבודה, ואז אני בורחת.
כרגע אני עובדת כבר חצי שנה בצהרון של גן, 3 שעות ביום בלי שישי ושבת כמובן... ואולי השכר לא בשמיים אבל הוא לא גרוע (אני מקבלת 3500 אלף), וזו העבודה היחידה שאני יכולה להתמיד בה. ונוח לי ללכת אליה.
אז הבעיה בעצם היא לא המסגרת, כי עובדה שאני מצליחה להחזיק במסגרת, פשוט לא במסגרת תובענית מידי.
אני הולכת לעבודה ברבע לשתיים וחוזרת בחמש. אני אוהבת את החופש שיש לי, אני אוהבת לקום מאוחר ב10 11, אוהבת שיש לי את הזמן להתארגן, אוהבת לחזור בחמש הבייתה שאני מרגישה שכל היום לפניי...
לאחרונה 2 חברות שלי נרשמו ללימודים (מה שבטוח לא מעניין אותי) ועוד חברה שהתחילה לעבוד מ7 וחצי עד 5 וחצי..
וזה גרם לי לתהות..
נכון, לא רע לי במצב של עכשיו. המשכורת בנתיים מספיקה לי כי היא לא משכורת רעב, ויש לי גם את החופש לקום מתי שבא לי ולעשות מה שבא לי, וגם מצד שלישי לעבוד פחות.. אבל זה גורם לי לתהות האם יש משהו בי שהוא לא בסדר? למה קשה לי להחזיק במסגרות? למה אנשים יכולים לעבוד וללמוד ולשלב אלף דברים, ואני לא מצליחה? אני אוהבת רק לשבת ולהסתלבט, לעבוד 3 שעות וללכת. וזה באמת לא מרצוני, אני לא שולטת על זה, אני פשוט לא מצליחה להחזיק במסגרות.. אני פשוט מרגישה דחף בלתי נמנע לקום ללכת ולא לחזור.
אל תגידו לי ללכת לפסיכולוג כי כבר הייתי כמה פעמים וזה לא עזר, אני מודעת שיש קושי בלהחזיק במסגרות...
השאלה שלי האם זה ישפיע על עוד רבדים בחיים? כמו לדוגמא שאני בחיים לא יצליח להחזיק במוסד של נישואין, או בכל דבר שכולל מסגרת. או בדברים כאלה...
בקשרים עם אנשים הכל תקין. יש לי חברות ויש לי חבר שלוש שנים..
זה תקף רק לגביי מקומות שאני לא אוהבת ללכת אליהם כמו לימודים, צבא, עבודה, אז פה אני בורחת.. למה אני ככה ואם ובעתיד ארצה לפתור את זה פשוט איך?