כמה יפה ככה מתוסבכת, להישאר בכל זאת?

התאהבתי בבחורה בגילי (27) מהעבודה. אנחנו יוצאים כבר חודש ואני ממש מאוהב בה.
סכ"ה אני מכיר אותה שנה, וחוץ מזה שהיא יפה שאין דברים כאלה ויש לה מלא מחזרים התאהבתי בה בגלל האופי שלה, כשעוד רק היינו עובדים ביחד ולא יצאנו היא תמיד הייתה מספרת לי על עצמה, כל פעם משהו אחר, פשוט בחורה זהב (טובה לכולם, חייכנית בטירוף, מצחיקה, עדינה עם ביטחון עצמי, עצמאית ויודעת מה היא שווה אבל לא תופסת תחת.) מה גם שכולם בעבודה חולים עלייה ממבוגרים עד צעירים, כל מי שמכיר אותה ישר רוצה להיות לידה ולפנק אותה, פשוט בחורה אהובה מכל מקום וזה רק גורם להתאהב בה עוד ועוד. אף פעם לא היה לה חבר (וכן היא גם בתולה), היא אומרת שלמרות שיש לה מלא מחזרים היא אף פעם לא הרגישה כלום לאף בחור ובגלל זה גם לא יצאה יותר מ2 דייטים או שכבה עם אף אחד.
בלי להשוויץ אני בחור חתיך (תמיד הלך לי עם בנות) וכשהיא הסכימה לצאת איתי שמחתי מאוד כאילו זה אף פעם לא קרה לי,
אבל עכשיו אחרי חודש שאנחנו יוצאים אני מבין שזה לא רק שהיא לא התאהבה באף אחד, היא מאוד מפוחדת מהקטע של להתאהב ולאבד שליטה, אני יודע שאבא שלה היה דוגמא גרועה בכל מה שקשור לזוגיות, היא לא יכולה לתת לי לחבק אותה להרבה זמן, אני מרגיש אפילו שהגוף שלה נוקשה, בהיכון כזה והיא פשוט לא מרפה, אם אני מבקש ממנה סתם להניח את הראש שלה עליי ולשכב , לתת לי לשחק לה בשיער, אי אפשר אחרי דקה בקושי היא מוצאת איך לברוח מזה, וזה לא רק זה, היא לא אוהבת שאני אומר לה משפטים כמו "עכשיו את שלי" היא עונה לי ב "אני של עצמי" וצוחקת כזה כאילו זה בצחוק ואני מנסה לא להלחיץ אותה, כי היא מהר מקבלת רגליים קרות ומרגישה חנוקה.. אבל קשה לי עם זה כי אני רוצה לאהוב אותה כמו שמגיע לה, אבל אני מתחיל להבין שזה יותר מסובך ממה שנראה לי אבל אני גם לא רוצה לעזוב כי אני באמת מאוהב בה, והיו לי חברות לפני ואהבתי אבל לא ככה, ומה שמצחיק זה שעוד אין לי איתה כלום ממש אבל כל פעם שהיא מחייכת אליי אני שוכח מהכל (והיא תמיד מחייכת אליי חח)
מה עוד ששמתי לב שקל לה יותר להראות לי חיבה מאשר לקבל את שלי, זה לא מוזר? היא יכולה לחבק אותי וזה בסדר אבל כשאני עושה את זה היא מתנתקת מהר.. אני מרגיש שזה פשוט רצון להיות בשליטה תמיד ופחד שלה מזוגיות/אינטימיות ומלהתאהב ואני רוצה שהיא תשחרר מזה.
מה לעשות? אני לא רוצה לוותר.