ביחד כמעט שלוש שנים ומרגיש שמשעמם לה איתי

היי,

אני וחברה שלי בני 25, אנחנו ביחד שלוש שנים וגרים ביחד כבר יותר משנה.
הקשר שלנו התחיל ממש "בהפתעה" לשנינו, כי לא ציפינו להיות אחד עם השני גם אחרי שהתראנו כמה פעמים (היא הייתה עובדת במקום שהייתי יוצא אליו) וגם שבועיים - חודש אחרי שהתחלנו לצאת ביחד.
בהתחלה הרגשתי שאנחנו דוחפים אחד את השני קדימה ושאנחנו מקדמים אחד את השני. כל אחד בתחומו. היה לנו כיף ביחד, צחקנו בלי סוף, האהבה שלנו הייתה משוגעת (במובן הטוב) ועשינו שטויות.
הקשר תמיד היה טוב והיה לנו כיף אחד עם השניה, המשפחות שלנו אוהבות אותנו ויש חיבור טוב.

לפני שאמשיך, אני רק רוצה לציין שתמיד הייתי בוגר לגילי, אבל יחד עם זאת תמיד עושה שטויות, יש יותר אנשים שמכירים אותי "כליצן" ולא "כבחור הרציני" ואף פעם לא הייתה לי בעיה עם זה.
עם הזמן ככל שהיינו יותר זמן בקשר, הרגשתי שאני הופך להיות יותר הבחור הרציני ופחות הליצן.
בשנה האחרונה גם נהייתי עמוס מאוד בעבודה ובעסק (אולי זו הסיבה למה נהייתי כל כך רציני) ואני מרגיש שמשעמם לה איתי או יותר נכון - כיף לה יותר עם אנשים אחרים.

לפני כמה חודשים היא לקחה אותי לסלון והתחילה לדבר איתי בבכי על זה שהיא מרגישה שאני לא יוצא איתה כמו פעם (כי אני הרבה פעמים מעדיף לפתח את העסק שלי מאשר לשבת בפאב) ושהיא מרגישה שאני שקט ליד אנשים אחרים, ושהיא מבולבלת מעוד דברים אחרים שקורים לה בחיים. היא אמרה שאולי נקח הפסקה, כי זה יעזור לה.
היא גם שאלה אותי מה אני חושב על פרידה ושהיא נורא מפחדת ולא יכולה לדמיין את החיים שלה בלעדיי.
הסכמתי להפסקה, כי הרגשתי שהיא באמת צריכה את זה, ונסעתי לבית של ההורים שלי.
ביום שאחרי זה היא כבר באה אליי ואמרה שזה טיפשי ושקשה לה בלעדיי ושהיא מאוד אוהבת אותי. חזרתי לדירה שלנו ולשיגרה שהיינו רגילים אליה.

כעבור שבועיים הרגשתי שלמרות זאת שאנחנו ביחד, משהו לא תקין ב-100% מאז השיחה האחרונה. ניגשתי אליה ושאלתי אותה למה אנחנו קצת מרוחקים ולמה בזמן שאנחנו ביחד בבית כל אחד עסוק בשלו? ואמרתי גם שאני מרגיש שהיא איתי כי היא מפחדת להיות בלעדיי, אבל אני לא יודע אם באמת טוב לה איתי.
אמרתי לה שאני מוכן לעשות הכל בשביל שיהיה לה יותר טוב ושאני הבן אדם האחרון שימנע ממנע לעשות משהו שהיא רוצה בחיים או חלילה להכביד עליה, גם אם זה אומר שאנחנו נצטרך להיפרד.
זה אולי נשמע טיפשי, אבל אני כל כך אוהב אותה ואיכפת לי ממנה שאני מוכן להיפרד ממנה אם אני אדע שיותר טוב לה ככה.


מאז אני מרגיש שמשהו לא טוב קורה בקשר, אני לא באמת יודע אם משעמם לה איתי או לא (היא אומרת שלא), אבל אני מרגיש שכן, אנחנו גם שוכבים פחות, אני חושב שגם מתחילים איתה עוד בנים וזה אולי גם משפיע.

היא אישה טובה ויפה שאני מאוד אוהב ומכבד והיא אותי (בזה אני בטוח), אבל אני גם מוכן להיפרד ממנה אם זה יעשה לה יותר טוב, אבל לא יודע אם זה הצעד הנכון.

בקיצור, אני צריך עצות מבעלי הניסיון כאן - מה לעשות?