נבחרתי לשיר בטקס חנוכה, הילדים בכיתה אמרו שכדאי לעשות הצבעה לגבי הסולו שקיבלתי, התחילו לקלל אותי ולהעליב, האם לוותר על כך?

שלום לכולם,

אני תלמידה חדשה בבית הספר שלי. לומדת בכיתה ו'. עברתי עקב בעיות חברתיות בבית הספר הקודם שלי, והקטע הכי מצחיק הוא- שעכשיו אני מתחילה להיות חברה של כל הילדים מבית הספר הקודם.

בבית הספר הנוכחי ממש קשה לי... הרוב מציקים לי, מקללים אותי... מזכירים את הבעיות החברתיות שהיו לי, מה שנקודה כאובה בשבילי וחולשה גדולה... נותנים פה ושם כאפה...

אבל היום זה הגיע לשיאים חדשים! המורה למוסיקה גילתה את יכולות השירה שלי, והחליטה עוד לפני חודש שאני הולכת לשיר במופע חנוכה, מול ראש העיר, בסולו. שאר הילדים ישירו כולם ביחד (כל הכיתה יחד), ויהיו גם קטעי ריקוד ודקלום. הכיתה שלי אחראית על הטקס והיא המשתתפת בו, כך שאין ילד ללא תפקיד...

היום, הם גילו שקיבלתי סולו... הם התחילו לצרוח באמצע שיעור מוסיקה, טענו שהמורה אוהבת אותי ומרחמת עליי ובגלל זה קיבלתי שיר. מלכת הכיתה, ילדה אכזרית ומרושעת, אמרה שאני סתם סתומה ושהיא שרה בהרבה יותר טוב ממני, ואמרה: "בואו נעשה הצבעה. מי רוצה ש**** תעוף מהטקס ולא תשיר?!".
אף אחד לא הספיק להשתתף והמורה התחילה לצעוק ולומר שיש לי קול יפה, ואמרה שכולם מתייחסים אליי בצורה ממש לא חברית וממש לא מפרגנת, שהם צריכים להיות נחמדים אליי...
הם התחילו לקלל ולצעוק...
עשינו שיחה בחוץ. כל הבנות וחלק קטן מהבנים. מלכת הכיתה אמרה כך: "כל הילדים מהבית ספר הקודם שלך סיפרו שהם היו מתעללים בך כל יום, היו מרביצים לך, מקללים אותך, בגלל זה באת לפה, לא בגלל שרצית שינוי!".
כל החברות שלה הנהנו, "נכון, נכון", ביניהן אלה שחשבתי שהן חברות שלי...
כולם פסקו שאם אני שרה, הם לא יגיעו לטקס בעירייה... ובסוף ביטלנו את הסולו...
המנהלת לקחה אותי לשיחה יחד עם היועצת ועם המורה למוסיקה, היא הרימה עליי קול ואמרה (המנהלת, כולם שמעו), שבאף מקום אני לא מסתדרת, שבאף מקום אני לא מצליחה למצוא חברים, שאני מתחילה לעשות את ההורים שלי חולים מרוב שאני מספרת להם שאני לא מסתדרת... הייתי בשוק! ככה מדברת מנהלת? היועצת הנהנה להסכמה ואמרה שאני חייבת להפסיק להיפגע מכל דבר קטן. (האם זה דבר קטן??).
כל הבנות מהכיתה המקבילה שלי באו, חיבקו אותי ועזרו לי (אני ממש אוהבת את הכיתה המקבילה שלי, כמעט כולם שם חברים שלי, חוץ מאלה שאני לא מכירה אישית).
לקינוח, השחיטו לי את בקבוק המים, וזרקו אותו לפח... כששאלתי למה עשו את זה, צחקו לי בפנים. חוץ מכמה בנים מהכיתה שלי, אני לגמרי לבד...

מה לעשות??? ומי צודק בעניין הזה? האם אני סתם מגזימה? היועצת הבטיחה שהיא תעשה שיחה היום אבל היא לא הגיעה לכיתה כפי שהבטיחה... בכיתי כל היום... מה יהיה?