אני לא יודעת מה לעשות הוא מבלבל אותי!

אז ככה קוראים לו A (שם בדוי).
שנה שעברה יצאנו הרבה והרגשתי שיש לי משהו כלפיו אז אמרתי לו שאני אוהבת אותו וכמו טיפשה חשבתי שזה יצליח וזה לא הצליח אז פשוט המשכנו לדבר והתקרבנו יותר ויותר ותמיד היו מריבות באמצע אבל הוא חזר ודיבר ראשון..
תחילת השנה הייתה מוזרה, רבנו בחופש הגדול על שטות שהוא לא רצה לספר לי משהו (הוא סיפר לילדה ששנינו שונאים עכשיו) וכשהגענו לזמן בית הספר לא דיברנו איזה שבוע אבל הוא תמיד ניסה למשוך את תשומת הלב שלי והוא פשוט ביקש סליחה ואמר שזה בחיים לא יקרה ואז יצאנו, אני הוא ועוד כמה חברים והוא אמר לי אם אני רוצה להשאר לבד אחרי זה איתו.. והסכמתי למרות שהעדפתי שלא כדי לא להתאהב בו שוב. (עוד משהו ששכחתי לציין! יש ילדה שאוהבת אותו והיא גם חברה רחוקה שלי וכשהיא התחילה לאהוב אותו היא התחילה לבוא אלי ולדבר איתי עליו בלי הפסקה ופשוט לא יכולתי יותר אז אמרתי לה שאין לה סיכוי וכשאמרתי לA שהיא אוהבת אותו הוא הראה קצת כמו חיבה כלפייה והוא נהיה אדום ישר), באותו זמן שיצאנו הכל היה סבבה, ישבנו בחוץ והיה לי נורא קר אז הוא חימם אותי והוא הלך להחליף למכנסיים קצרים כדי להזדהות איתי ואז הוא דיברנו על כיתה ז' ואמרתי לו כשבזמנים שהייתי מאוהבת בו בכיתה ז' כ"כ רציתי לנשק אותו בלי שיבר בלי להפסיק ונפלט לו כזה גם אני רציתי אבל פחדתי. פה הלב שלי ירד ואמרתי לו כזה מה? והוא חזר אחרי: מה? ואז אמרתי רק שיהיה ברור אני עדיין רוצה לעשות לך את זה והוא אמר אז למה את לא עושה את זה והחזרתי באותה תגובה.. כי אני פוחדת ואז הוא הרגיע אותי והוא שאל אם הוא יכול לבוא אלי והסכמתי אז הלכנו אלי הביתה וישבנו על המיטה שלי והוא אמר לי מלא פעמים כמה אני חברה טובה ושהוא לא יכול להפסיק לחשוב עלי בזמן האחרון או שהוא אומר שכל פעם כשרבנו הוא תמיד שלח עוד הודעת כי הוא אף פעם לא רצה להפסיק לדבר איתי ( אנחנו מחוברים במיוחד בגלל הקטע שאנחנו חושבים הרבה צעדים קדימה, בחינוך הילדים יש לנו את אותו ראש, היחס כלפי האישה או מה שהאישה צריכה לעשות בבית.. אותו מחשבה ועוד הרבה דברים דומים). אתמול הוא גם יצאנו אבל לכמה דקות כי הוא היה חייב לראות אותי ואז כשחזרת הביתה הוא מייד התקשר והמשכנו את הכל בטלפון.. מפה לשם הוא מתקשר אלי בבוקר צהרים וערב כי משעמם לו והוא מדבר איתי על הכל לא משנה מה זה..
היום הוא היה צריך לבחור עם מי הוא ילך בדרך איתי או עם הילד שאוהבת אותו.
חיכיתי לו בשער של הביתספר וכשהוא הגיע אלי פתאום R קפצה עליו וצעקה את השם שלו בקולי קולות והוא הסתכל עלי במבט של תחכי לי ואני פשוט המשכתי ואמרי לו A בא מהדרך שלי ואז R אמרה את אותו דבר רק עם להט: "לא A בוא מהדרך שלי אני רוצה לספר לך דברים!!". הוא הסתכל עלי ואמרתי לו תבוא מהדרך שלי בלחש ולבסוף הוא בחר בדרך שלי והיא הסתכלה עלי ועשתה פרצוף (הרגשתי מנצחת עד לרגע שהוא דיבר והוריד לי את המצב רוח), הוא צעק ואמר:" ליאור את יודעת שהדרך שלך ארוכה בשבילי למה אני צריך לבוא מכאן?!" אז עניתי:" כי אולי אני רוצה לדבר איתך?! אבל אם R יותר חשובה לך תלך מהדרך שלך איתה!! אני בטוחה שהיא תשמח מאוד נכון?!"
והוא ענה:" אויש נו ליאור תפסיקי את יודעת שאני מעדיף אותך אז למה את הופכת את זה לקשה יותר?" והקול לו נהיה חל אבל אמרתי שאני אשתוק וכל הדרך לא דיברתי עד שהוא תפס לי את היד ואמר לי נו תספרי לי מה רצית להגיד לי והוא שאל האם זה קשור לילדה שהוא שונא וצעקתי לא, הוא חשב שאני אגיד כן והוא מיהר לצעוק: אז לא אכפת לי ואז שנינו צחקנו כזה והוא הזיז לי את השיער ואמר נו הנה את רואה שזה יותר מתאים לך חיוך ואז פשוט התקדמתי יותר מהר ומפה לשם הגיע הצהריים וסיפרתי לו על מה שקרה ויקרה בהמשך עם התיק שלי במשטרה והוא אמר לי שלא משנה מה הוא כאן כדי לעזור לי (כל פעם שאני מנסה לחשוב על להגיד לו שוב שאני אוהבת אותו אז נבלעות לי המילים ואני מנסה בדר אחרת כמו לדוג' השאלה אם הוא היה רוצה שאני אראה לו אהבה או חיבה והוא אומר לא אכפת לי ואני פשוט עוזבת את זה) אז נירדמתי..