הצבא הביא אותי לדיכאון כבד, איך לצאת מזה לפני שאפגע בעצמי?

היי שלום לכולם
אני לא יודעת ככ במה להתחיל אבל אולי מישהו פה יוכל לעזור לי כי אני אובדת עצות ולא יודעת איף להמשיך הלאה,הכול התחיל שהיתגייסתי לפני חצי שנה כבר בתקופת הטירונות הבנתי שהמיסגרת הזאת לא מתאימה לי שאם לכולם קשה כמו שאומרים אז אצלי זה כבר ייאוש ודיכאון אחרי הטירונות עברתי קורס בקורס לא היסתדרתי עם המפקדים סבלתי מכול שנייה בכיתי כול לילה ולא היה לי חברות אחרי כול זה הגעתי לסדיר שלי ופה הגיהנום האמיתי התחיל..אומנם אני עושה יומיות וזה נשמע כיאלו החיים גן עדן אבל זה ממש לא ככה ..שהגעתי לבסיס שלי ניסיתי להיתחבר ולהיות אופטימית למרות כול מה שעבר עליי אבל לא הצלחתי להיתחבר לאף אחד שמו אותי בתפקיד שאני שונאת כול היום אותי מסנגרים אני במחלקה רק של בנים אז אני עוד יותר בודדה..במשך כול הזמן הזה המצב הנפשי שלי הידרדר ברמה שאני לא יכולה לתאר ניכנסתי לדיכאון עמוק יותר מימה שהיה אני לא אוכלת אני לא ישנה אני יושנת שלוש שעות וקמה מסיוטים אני בחרדות כול הזמן הערכה העצמית שלי ירדה ברמה שקשה לי אפילו לדבר על זה ניכנסתי עוד יותר בתוך עצמי ונהניתי ביישנית ברמה שלא הכרתי ..כבר 4 חודשים אני בבסיס שלי במשך כול הזמן הזה דיברתי עם כול גורם בכיר בבסיס שלי על המצב הנפשי שלי על זה שאני לא יכולה לבוא כול יום ולהעמיד פנים שהכול בסדר אף אחד לא היתייחס כול אחד מבטיח לי משהו ולא מקיים..כול יום אני לא רוצה לקום בבוקר אני לא יוצאת מהבית אני לא מחייכת או שומעת מוזיקה או סתם מתפקדת כול בן אדם רגיל..בבסיס אני מנודה מכול השאר כול היום לבד עם הפלאפון המפקד שלי רואה שאני בדיכאון וניסיתי לדבר איתי כמה פעמים על זה שקשה לי ושאני לא יכולה לעשות שמירות למרות שהיה לי קשה והוא פשוט לא עזר לי ניסה לנער תאחריות שלו מיזה ורצה שאני היסתדר לבד היה לי תור לקבן שחיכיתי לו במשך 3 וחצי חודשים פשוט ככה..כול פעם דחו לי שמו לי שמירה על היום הזה מה לא עד שסוף סוף היה לי התור שלי פיספסתי אותו איחרתי בכמה דקות והיא סירבה להכניס אותי ..היתחננתי אליה הסברתי לה שהאוטובוסים היתעכבו וכלום לא עזר דחו לי תתור לעוד חודש וחצי עכשיו השאלה שלי זה מה לעשות להיות ניפקדת ולהיכנס לכלא?כי במידה ואני אעשה את זה אני יצא מהכלא ויחזור ישר לבסיס וזה לא מה שאני רוצה אני רוצה לצאת מהצבא במהירות האפשרית לפני שאני אפגע בעצמי כי כול רגע אני חיה עם המחשבות האובדניות האלה