לא מסוגלת לסיים מערכות יחסים כושלות. למה?

היי ,
אני בת 22 , עברתי בחיי כמה קשרים, חלקם רציניים יותר חלקם פחות,
ומה שמשותף לכולם הוא שבכל אחד מהקשרים- תמיד נפרדו ממני .
אני רואה שזה דפוס שחוזר על עצמו, שאני פשוט לא מסוגלת לסיים קשר- גם כשאני יודעת שצריך לעשות את זה, ומעדיפה שהצד השני יעשה את הצעד הזה.
בקשר האחרון שלי שהיה מאוד רציני ומאוד ארוך לקראת הסוף היה כבר לא טוב וידעתי שאני לא נמשכת אליו וצריך להפרד ופשוט לא היה לי האומץ לעשות את זה ובסוף הוא זה שעשה זאת בגלל שנמאס לו מהיחס שלי.
בחור נוסף שהיה לי התנהג כמו זבל וידעתי שזה רע לי ושהוא לא שווה כלום ובכל זאת לא רציתי לסיים את זה למרות שידעתי שלא מגיע לי היחס שקיבלתי ממנו, ובסוף שוב הוא זה שסיים את הקשר כי נמאס לו ממני וכי הוא היה פשוט זבל..
עכשיו שוב אני נמצאת במצב כזה, יש לי חבר כמה חודשים והקשר לא מדהים, רגיל כזה, הוא התחיל בזה שבכלל לא רציתי חבר כי זה היה אחרי הפרידה מהחבר הרציני ובכלל לא רציתי שום קשר אז זה היה סתם קשר יזיזות ואז זה נהפך ליותר רציני.. ואני מרגישה שבגלל שהייתי אנטי בהתחלה אני עכשיו לא מסוגלת להתאהב בו והקשר תקוע באופן כללי וגם אנחנו גרים רחוק אחד מהשני .. אני יודעת שזה סתם כאב ראש ועובדה שכל כמה זמן עולות המחשבות האלה שהקשר הזה לא משהו אבל אני תמיד נתפסת על זה שאולי בעתיד זה ישתנה ומקווה שזה יקרה ומקווה שאולי דברים מסוימים שלא ממש תורמים לקשר ישתנו ואז אני אולי אתאהב בו, ולכן לא מסוגלת להיפרד בגלל התקווה הזאת, או בגלל שאני מפחדת שאני אתחרט על זה, ובעיקר בגלל שאף פעם לא עשיתי את הצעד הזה של להיפרד מהפחד להתחרט על זה..
אני מפחדת להיות בחורה כזאת שלא יודעת מתי כבר אין טעם למשוך את הקשר והגיע הזמן לחתוך , וכל חיי אהיה זו שמחכה שיפרדו ממנה ...
זה ממש פאטתי.. אבל הבחור הזה ממש בחור טוב ולא ממש עשה משהו רע, אין לי סיבה ממשית לא להיות איתו אבל אני מרגישה שמשהו חסר לי שם אני לא מסוגלת להתאהב בו ובכל זאת משהו מונע ממני להיפרד וחתוך את זה..

מה עושים ? למה אני במצב הזה שאני לא מסוגלת לעשות את צעד הפרידה כשכבר צריך לעשות את זה ? למה זה כל כך קשה לי ואני פשוט פחדנית ?

תודה לעוזרים .


למה זה ככה ?