כן
אני אגיד את זה בבירור כדי שתבינו את המצב.
אני לא עושה כלום עם עצמי.
כששואלים אותי למה - בין אם זה לימודים, חברות, שמירה על הגוף והתזונה - אני פשוט נותנת תירוצים מפה עד להודעה חדשה.
העצוב הוא שאני מודעת לכל זה. אני מודעת לזה שזה תירוצים ומודעת לרצון שלי להשתנות אבל משהו בי פשוט לא משתנה (והנה עוד תירוץ....)
פעם הייתי הרבה יותר פעילה - הולכת לאימונים קבועים, לומדת בלי להסיט את העין לטלפון, הייתי אפילו נפגשת יותר עם חברות (שזה מצחיק כי פעם היו לי הרבה פחות חברות ממה שיש לי עכשיו)
אני כבר אובדת עצות.
יצאה לי תדמית של אחת שלא לומדת - אני בכיתה י"ב עם ציונים שמגרדים את העובר וכשמדברים איתי על לימודים (חוץ ממקצועות מאוד ספציפיים שאני אוהבת ומצליחה בהם) אני פשוט הופכת את השיחה לצינית ופסימית, כי ככה אני - גורמת למה שאני מתקשה בו להפוך לציפייה נמוכה כדי לא להתאכזב.. ואז? אני פשוט לא לומדת. וגם כשאני מנסה ללמוד אני לא לומדת כמו שצריך.
הפסקתי לקחת ריטלין, אולי זה בגלל זה - אבל אני ממש לא רוצה לחזור לקחת את זה.. זה כמו סם, אני לא רוצה להיות תלויה בכדור וזה קשה לי!
זה מקשה עליי בעיקר בעניין התזונה גם.. אני אומרת לעצמי שהיום אני מתחילה, היום אני לא נשברת, היום אני מתחילה את תהליך ההרזיה בתקווה להרזות 12 קילו עד פורים - וכל יום אחרי כמה שעות אני פשוט נשברת, ואומרת שאתחיל מחר מחדש.
אני לא יודעת איך להשתלט על זה, על הפדלאה שבי שרובצת כל היום מול הטלוויזיה במקום ללמוד או לעשות כושר.
בבקשה, תייעצו לי - איך לצאת מהמצב הזה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025