נעלמים לי החברים ולא חבל לי על עצמי, נורמלי?

שלום אסקפיפול, לפני שאתם קוראים את השאלה, אל תקשרו את זה בשום פנים ואופן לגיל ההתבגרות, אני יודעת מה עובר עליי מספיק טוב בשביל לדעת שזה לא קשור לשום התבגרות משום בחינה.

בתחילת שנה עברתי לעיר חדשה, קיבלו אותי ראשונות שתי בנות אחיות תאומות, השגתי המון חברים (משהו שלא היה לי שנים שעברות), הכל היה טוב ויפה, עד שאני לא יודעת מה קרה אבל התחילו להעלם לי חברים, נהייתי חברה יותר קרובה של אחת התאומות האלה אבל זה לא שהפסקתי להיות חברה של השנייה (אנחנו בסדר ושום דבר לא השתנה כרגע) בואו נקרא לחברה היותר קרובה א', לפני שבועיים חברה הזמינה אותי לצאת בערב אז הזמנתי גם את א', מאותו הערב הן נפגשות המון פעמים ואפילו ישנות אחת אצל השנייה, בואו נקרא לחברה שהזמינה אותי ב', היא מסיעה אותי כל בוקר לבית ספר, ביום חמישי היא לא ענתה לי כשהתקשרתי אלייה לשאול מתי לבוא אלייה שתסיע אותי, אז אמא שלה התקשרה אליי ואמרה לי לצאת החוצה כי היא הייתה שם עם האוטו (חברה א' גרה בית לידי), ואז שתי התאומות וחברה ב' יצאו מהבית ואני כבר הייתי באוטו, כשחברה ב' פתחה את הדלת וראתה אותי היא אמרה לאמא שלה בקול קצת מאוכזב: "אה.. אמא אספת אותה, יפה יפה".
אתמול רציתי שחברה א' תבוא אליי היום והיא בעצמה הציעה את הרעיון הזה, אבל כשהתקשרתי אלייה היום והיא ענתה לי, היא ענתה עם קול מבולבל כאילו היא לא יודעת מה להגיד ומה להמציא: "אה אמ.. אני הולכת.. אני הולכת עם אחותי אל.. אמ.. קחי אותה" ואז אחותה ענתה גם לא בטוחה מה להגיד: "אנחנו הולכות אל חברה מבית ספר אחר".
בכללי הפסקנו כבר כל כך להפגש, פעם היינו נפגשות המון

אני לא אומרת שהן החברות היחידות שלי, יש לי עוד חברים מכיתות אחרות, כשאני כותבת על דף מי החברים האמיתיים שלי שאני יכולה להפגש איתם אחרי הבית ספר אני מצליחה לכתוב רק חמישה וגם שלושה מתוכם לא ממש נפגשים איתי אי פעם אחרי הבית ספר.

הייתה לי חברה שנלחמתי עלייה בגלל סיפור עם בריון שהחליט לנסות להפריד ביננו, נשארנו חברות אחרי שהיא הבהירה לו להפסיק להתקרב, אבל הפסקנו להפגש וגם לפני שהבריון ניסה להפריד היא המציאה תירוצים למה היא לא יכולה להפגש אחרי הבית ספר ובסוף הייתי מגלה שהיא הלכה בכלל אל חברה אחרת שלי.
יש עוד ילדה שהיא סוג של חברה שלי כרגע, אבל אנחנו כבר לא מדברות אז בואו נחשיב שהיא לא חברה שלי?.
כרגע בגלל שאני לא הולכת לשום מקום חוץ מאל סבתא שלי ואחותי אחרי הבית ספר אני שומעת מוסיקה ומתעסקת בלהקה שאני אוהבת ורוקדת, אבל מה יקרה כשאני אפסיק לאהוב את הלהקה הזאת? מה יקרה כשימאס לי לרקוד?
אני מרגישה מן הרגשה דוחה כזאת כשאני נזכרת שאין לי הרבה חברים, וזה מוריד לי את כל הרצון לחיות או לצאת לאנשהו, גם כשאני רוקדת ואני נזכרת בזה אני מפסיקה לרקוד כי אני לא מצליחה להתרכז יותר בריקוד :(
מה עובר עליי?