החברה הכי טובה שלי מחליפה אותי בילדה שרבתי איתה!

סיפור זה מרכב משתי דמויות- החברה הכי טובה שלי (לשעבר) וילדה שרבתי איתה. לצורך נוחות- אכתוב את החברה הכי טובה שלי לשעבר כמאיה (שם בדוי) לילדה שרבתי איתה אקרא עדי (גם שם בדוי).
הסיפור שלי מתחיל משנה שעברה- כיתה ח' גיל 14.אני ועדי היינו חברות ממש טובות עד שיום אחד ללא סיבה החליטה לקלל אותי באינסטגרם, היה ריב ממש גדול של חצי שנה והריב הגיע למצב שהשלמנו אבל אנחנו לא מדברות, כאילו לפעמים שלום וביי ולא מעבר לזה. היא מאוד פגעה בי, היה לי אמון רב בה והיא שחקה את עצמה גיבורה מאחורי המקלדת וכתבה לי מילים שבמציאות בחיים היא לא הייתה אומרת. אני שונאת אותה וזה הדדי.
לאחרונה אני והחברה הכי טובה שלי לשעבר- מאיה, בילינו המון ביחד, אנחנו החברות הכי טובות מכיתה ד', במערכת היחסים בינינו היה המון שיתופים ושיחות נפש, דברים שאף אחד לא יודע עליי היא יודעת וההפך.
מאז שעדי ראתה שאני ומאיה מבלות המון ונהיות חברות טובות יותר מיום ליום היא החליטה להתערב. היא פשוט נכנסה בינינו, היא נהייתה חברה טובה של מאיה, והשאירה אותי לבד בכל שיחה שלי עם מאיה היא תמיד הייתה נכנסת באמצע ומתחילה לדבר איתה וכביכול עשתה הכל בשביל שנדבר כמה שפחות.
בכיתה ז ו-ח' חוץ ממני, למאיה לא היו בכלל חברים והיא הייתה ילדה מאוד בודדה. היא חתכה את היד שלה ובאותו הלילה שלחה לי תמונות. אני זוכרת איך נבהלתי והראתי להורים שלי והם כבר טיפלו בזה ועשו כל מה שצריך לעשות בשביל לשמור עליה. אף אחד לא יודע שהיא חתכה, רק אני. אני הייתי בשבילה בכל יום ויום, ובכל פעם שלא היה בשבילה אף אחד אני הייתי בשבילה. היא הייתה מרימה אליי טלפון שהיא בוכה והייתי מייצבת אצלה בבית תוך שתי דקות. תמיד שהיה עובר עיי משהו היא היית הראשונה לדעת ותמיד עזרה ותמכה ואמרה את המילים הנכונות בשביל לעודד אותי. היא פשוט שכחה את מי שהיה לצידה כשאף אחד אחר לא היה.
בהתחלה כשראיתי את מאיה ועדי מתקרבות, העלמתי עין, ניסיתי לשחרר ולהחליק את זה. בימים הראשונים זה עבד, הצלחתי להתעלם ולנסות להשלים עם העובדה הזאת, אבל כעבור פחות משבוע אני הייתי בוכה בגלל זה כל יום. לפעמים הימים שאני ומאיה לא דיברנו בגלל עדי, בגלל שהיא הפרידה בינינו כדרך עקיפה. הגעתי למצב שהייתי ממש פגועה מזה והחלטתי שזהו, אני צריכה לדבר איתה ולשים את הדברים על שולחן. דיברנו, ואני זוכרת שאמרתי לה "אני באמת אוהבת אותך, ואם את שלמה עם זה שאת חברה שלה והיא מעלה לך את החיוך- אני לא אמנע ממך להיות חברה שלה, להפך, אני הכי יפרגן בעולם, אי רוצה שתחייכי ותהיי מאושרת" אמרתי לה את זה מילים הכי יפות ומתחשבות, לא רציתי להעמיד אותה בסיטואציה שהיא צריכה לבחור, אבל היא פירשה את במשמעות שאני רוצה שהיא תבחר ביני לבין עדי- מה שממש לא אמרתי לה לעשות. במקום שיחה שנצא ממנה מחוזקות וחברות- יצאנו כמו אוייבות- היא לא אהבה לשמוע את מה שאמרתי לה, בגלל שעד עכשיו היא הייתה כל כך בודדה, אז היא לא רצתה לאבד את עדי ואז עוד פעם שלא יהיו לה חברות חוץ ממני. חוץ מהשיחה הזאתי, יצא לנו לדבר על הקשר שלנו המון, ותמיד אני הייתי זאתי שאכפת לה ותמיד אני העלתי את הנושא- אף פעם זה לא בא מהצד שלה.
משיחה לשיחה ומהודעה להודעה המצב רק מחמיר ואנחנו מיום ליום מתרחקות ולא מדברות. היא לא התייחסה לזה שהיא פוגעת בי שהיא כל הזמן איתה והיא המשיכה להיות איתה כל יום- כל היום. אני הרגשתי שתמיד אני לוחצת ולא משחררת כי תמיד אני מעלה את השיחות האלה ותמיד לי חשוב להבהיר את זה שהיא פוגעת בי. הגעתי למצב שנמאס לי לרדוף אחריה- ושאם היא רוצה שתבוא ותהיה חברה שלי- והחלטתי עם עצמי ועם כל מי ששיתפתי אותו בזה- לשחחר- לעזוב אותה ולתת לזמן שיעשה את שלו.
הכי קשה זה שאתה צריך לשכוח ממישהו שאתה לא יכול להעביר דקה מבלי לחשוב עליו. כמה פעמים ניסיתי לשכוח ממנה ולשחרר אבל אני לא מצליחה. אני כלכך רוצה שהכל יחזור להיות כמו פעם, שנדבר לי סוף. אני כל כך רוצה להיות חברה שלה אבל עדי מונעת את זה מאיתנו.
ואתם שואלים איך המצב היום? בזמן שאני בוכה וחושבת על פתרונות ומנסה לשכוח את מאיה, אז מאיה לוקחת את עדי למקומות שסודיים רק לי ולמאיה, מספרת לעדי סודות שפעם היא הייתה מספרת לי, מתייעצת איתה בדברים שפעם היא התייעצה איתי ובקיצור- מחליפה אותי בילדה שאני הכי שונאת בעולם.
הילדה שרבתי איתה כל כך שינתה אותה לבן אדם אחר- לרעה. אני לא שונאת אותה, אני רק מאוכזבת ממנה שהיא הפכה להיות מה שהיא אמרה שלעולם היא לא תהיה.
לפני חודש עשיתי למאיה מסיבת הפתעה, כל כך השקעתי, קניתי לה מלא מתנות יקרות, שימחתי אותה, וגם אני נזכרת בכל הרגעים שעזרתי לה והייתי פה בשבילה, אני לא בטוחה אם בלעדיי היא עד הייתה בחיים... ועדי? לא עשתה לה כלום! אפילו לא מתנת יום הולדת! כלום היא לא עשתה למענה! ועכשיו היא פשוט שכחה אותי ברגע לטובת ילדה סכסכנית שאני מתערבת איתכם שהחברות ביניהן בקרוב תסתיים עד שעדי תמצא ילדה אחרת להציק לה.
החברות שלנו כל כך חסרה לי. מצד אחד בא לי לבוא ולצעוק עליה למה היא כל כך פגעה בי והתעלמה ממני ומצד שני בא לי לחבק אותה ולספר לה את כל מה שעובר עליי. מאז שאני והיא לא מדברות אין לי את מי לשתף ועוברים עליי הרבה דברין מעבר לבית ספר.
למדתי מכל הסיפור הזה שיש אנשים שנשארים בלב שלך, אבל לא בחיים שלך..ותאמינו לי שהדבר הכי קשה זה להילחם על מישהו שוויתר עליכם ממזמן, וההרגשה הכי רעה היא שמחליפים אותך.
אני רק שואלת את עצמי את אותה שאלה כל יום- מה עדי עשתה שאני לא שגרם למאיה לבחור בה ולא בי?...
לא יודעת כבר מה לעשות, אני מבזבזת יותר מדיי דמעות על אנשים שלא באמת אכפת להם ממני.