לא מוצא את עצמי באזרחות ומתוסכל חברתית, מה לעשות?

השתחררתי אחרי 3 שנים מצה"ל, אחרי שירות מאתגר ביחידה טכנולוגית. בהתחלה לקחתי לעצמי חודשיים לנוח ורק אז התחלתי לחפש עבודה. הייתי מאוד בררן ובגלל שהרגשתי שיש לי יכולות גבוהות גם הרשתי לעצמי. התקבלתי לכמה עבודות מאוד טובות אבל פסלתי אותן בגלל מרחק, שעות עבודה רבות ושכר יחסית נמוך. עבדתי בכמה עבודות זמניות של כמה ימים בתחום אבל לא הצלחתי למצוא משהו טוב.
מפה לשם, אני כבר משוחרר יותר מ-7 חודשים ולא מצליח למצוא עבודה שתעניין אותי ושאני מחשיב אישית כטובה.

מצד אחד, מאוד בא לי להמשיך את המקצוע שלי מהצבא גם באזרחות, מצד שני, כולם אומרים לי שאני אתייבש במשרד ושאני גם ככה לא מוצא עבודה נורמלית אז עדיף לי ללכת למקום עבודה קל יותר עם אנשים צעירים כמו מלצרות/ברמן, ושגם ככה כל העבודות עכשיו לא ישפיעו על העתיד והדגש עכשיו הוא פשוט להרוויח ולחסוך כסף, לא למצוא קריירה. העניין הוא שקשה לי לראות את עצמי ממלצר ואני לא חושב שאסתדר או אצליח להעביר את החודש ככה. מרגיש שאני יותר מדי בררן ובגלל זה אני גם תקוע.

מאוד קשה לי להתחיל לעבוד, להכיר אנשים חדשים ולהתרגל לסביבה חדשה, יכול להיות שאני אפילו מפחד קצת. אני משתעמם מאוד מהר וממצה דברים אז אם אין הרבה עניין בעבודה שיחזיק אותי זה פשוט מתסכל אותי להמשיך.

התחלתי לעבוד במקום עבודה מאוד טוב עם תנאים מעולים, אבל ביום הראשון ראיתי שהאנשים מאוד לא נעימים ויש אווירה מאוד לא טובה במקום. לא יודע למה אבל הייתי מאוד בלחץ בגלל זה, ובחרדה גדולה לחזור לשם למחרת כי הרגשתי מאוד לא נעים שם. אז החלטתי אחרי יום אחד לוותר על המשרה. מאז אני פשוט בדיכאון ולא מצליח להרים את עצמי, קצת מיואש מלחפש עבודות...

בנוסף לכל זה, התחלתי להרגיש חוסר עניין ביציאות עם חברים או אפילו סתם בשיחות יום-יומיות. חלק מהם כבר בטיול הגדול ואני מרגיש שאין לי מה לתרום לשיחה, אין לי מצב רוח לצאת לשבת עוד פעם במסעדה ולמחזר את אותן שיחות..

מה אתם חושבים שכדאי לעשות? לא יודע איך לצאת מהמצב הזה?
חושב שזה שהכל מתחיל מזה שאני לא מוצא עבודה, אני מחפש עבודה זוהרת ומתוסכל מהחיפושים. קשה לי להיפתח ולהסתדר עם אנשים חדשים ואני לא יודע מה לעשות...