אנחנו כמעט חמש שנים ביחד. הוא בן 22 משוחרר טרי.
מאז התיכון. כבר לא ממש מצליחה לזכור את השנה הראשונה של לפני הגיוס שלו לצבא, ואת הקשר תוך כדי הצבא, יש ימים שאני מעדיפה לשכוח.
כל תקופת הצבא הקשר היה בעליות ומורדות- וכל התקופה ההיא חיכיתי רק שישתחרר ו"יהיה יותר טוב" היה לי קשה עם היציאות הביתה, עם המחסור בשיחות, עם ה"קושי" שלו לשלוח הודעת בוקר טוב ודברים דומים..
ועכשיו, כשהשתחרר גיליתי שהכל אותו הדבר, תמיד היו לו בעיות של כסף ותחבורה (מעדיף שלא לעשות ביטוח על הרכב של ההורים מטעמים כלכליים..) ואפילו הרגשתי לאחרונה שאנחנו לא יוצאים בגלל שהוא לא רוצה להוציא כסף.. (וחשוב לציין שחוץ מהשנה הראשונה- שהיינו בה ילדים והמקסימום שעשינו זה ללכת לסרט וגלידה.. אנחנו תמיד תמיד תמיד מתחלקים בחשבון!)
בנוסף, תמיד הרגשתי שהקשר איתי תלוי בנוחות שלו עם עצמו, לא היה בא לישון אצלי - כי אין לו כוח להביא איתו את התיק של הצבא.. (שוב חשוב לציין ששרדתי ארבע שנים כשהוא ישן בחדר עם אחיו הקטן - אחרי הגירושים של ההורים שלו - ככה ש90% מהזמן יכולנו או לישון אצלי או לא לישון ביחד בכלל..לפני 17 יום בצבא!), לא היה מגיע לארוחות צהריים בשישי עם המשפחה שלי כי אצלו זה ארוחות קבועות ואי אפשר להתחלק..למרות שאני תמיד הייתי מוותרת..
תמיד וויתרתי, על המשפחה, על הזמן שלי, על חברים, ועכשיו שסוף סוף הוא משוחרר והגיע הזמן שגם הוא ייעשה ויתורים בשבילי, עכשיו יש למצוא עבודה, ופסיכומטרי ורישיון על אופנועה ועוד מיליון דברים אחרים.
כבר הגעתי למצב שאין לי בכלל חשק איתו במיטה בגלל כל הריבים והשטויות. והוא כמובן לא מקבל את זה ברוח טובה..
ואני תוהה, אולי כדאי שאוותר שוב, אבל הפעם עלינו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025