"אז למה אין לך בן זוג?" שאלה שאני שומעת המון (ולא רק מהאמא הפולניה שלי :) )
התשובה שלי תמיד קצרה וישירה - "טוב לי ככה, אני אוהבת את הלבד שלי, אני עצמאית מדי והחופש שלי חשוב לי יותר מהכל".
ורוב הזמן זה באמת ככה.. אני חיה לבד ומתנהלת מצויין בעצמאות וחופש מוחלטים.. אבל לפעמים אני חושבת האם זה באמת ככה או ש אני סתם עובדת על עצמי..?
הזוגיות האחרונה שהייתה לי נגמרה לפני מעל ל-3 שנים - זו הייתה זוגיות ארוכה ותובענית שנמשכה כ-5 וחצי שנים, והרגשתי שאני מתפשרת בה מאוד, עד שסופסוף עזרתי את כל האנרגיה פשוט לקום ולעזוב, זה לא נגמר שם והבחור הפך לסטוקר מטריד וכל הסיפור נגמר עם תלונה במשטרה. השחרור הזה גרם לי הרגיש מצויין, סלע ענק ירד מלבי ומראשי - ומשם המחשבה שכל מערכת יחסים מחייבת כזאת או אחרת תחזיר אותי לשם לאותה ההרגשה...
אז נכון, לא כולם כמו אותו בחור, וגם אני כבר התבגרתי מאז ואני מניחה שאני רואה את הדברים קצת אחרת... אבל בכל פעם שאני רואה בחור שמביע עניין אני פוסלת על הסף, ולא נותנת הזדמנות - זו גם הסיבה שאני לא יוצאת לדייטים ורואה בזה בזבוז זמן. בנוסף - אני חושבת שמעולם לא הייתי מאוהבת, ואני חוששת שלעולם גם לא אחווה את ההרגשה הזו.
יש למישהו עצה? מה דעתכם על המצב הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025