אני כל הזמן לבד ובגלל חבר שלה, גם אמא שלי שונאת אותי, מה לעשות?

היי כולם
אז אני אתחיל בכך שההורים שלי גרושים. אמא שלי בזוגיות מאז. החבר הנוכחי של אמא שלי איתה כבר שנה. הם כל הזמן יוצאים ומוצאים הזדמנויות לנסוע וללכת וכל הזמן אני לבד (כך גם היה עם החבר הקודם שלה) . אני רוצה להיות עם אמא שלי כי זאת אמא. אני אומרת לה ותאמינו לי שקשה לי לפתוח את הלב (כי היא מסלפת אחר כך הכל לאנשים אחרים) שאני רוצה שהיא תהיה גם איתי אז התגובה שלה זה " את רוצה שאני אשב על המיטה שלך כל היום ולא אעשה כלום... אני רוצה לצאת להתאוורר." . ועוד כל מיני כאלה. ותבינו, הם כל הזמן ביחד, כל הזמן, אין יום שהם לא נפגשים. מאז התקרית שהייתה לפני חודש (שהבן שלו עשה לי משהו) היא רק נמצאת בבית בשבתות שהוא עם הילדים שלו ואחרי העבודה לפעמים אבל אז היא פשוט מתקשרת אליו וסוגרת את הדלת עד שינה. הייתי יוצאת לחברים בזמן שהיא לא בבית אבל אני לא אוהבת את החברים שלי בכיתה כי כולם צבועים ואינטרסנטיים. יום אחד הם ידברו עליי או על מישהו אחר מגעיל ושעה אחר כך כאילו הם חברי אמת. שאר החברים מהשכבה בחבורות שלהם וגם לא תמיד יש להם זמן להיפגש בגלל שיעורים ועבודות. שלא תבינו לא נכון, אני בסדר עם רובם. אני בכיתה י"ב רק מחכה כבר להגיע לצבא ולהכיר חברים אחרים, יותר קרובים, שארגיש נוח לספר מה שעובר עליי, לא כמו עכשיו. לפעמים אני בורחת מהבית רק כדי שאמא שלי תחפש אותי ותתן קצת תשומת לב ואולי תדאג לי אבל זה לא עוזר. היא לא שמה לב אפילו שיצאתי וגם אם כן לא מעניין אותה. היא אפילו לא מתקשרת או שולחת הודעה. תמיד יורדת עליי ומחפשת לעקוץ אותי. כשהלכנו לרופאה שבוע שעבר, היא באמצע השיחה זורקת "היא גם בוכה הרבה" וזה לא מאכפתיות. אז הרופאה הציעה לי ללכת לפסיכיאטרית כי כנראה אני בדיכאון. אתמול, חבר שלה כרגיל בא, וישבתי בחדר עם אמא שלי כי הרגשתי לא טוב. החבר עמד בצד ואחרי חצי שעה היא שואלת אותו למה הוא עומד אז הוא ענה "אני לא אוהב להיות פה כי אני לא רצוי ולא אוהבים אותי..... את לא מתייחסת אליי....את מתנהגת אליי לא יפה..אחרי כל הכסף שאני מבזבז עלייך תתייחסי אליי" וזה רק כשהיא לא התייחסה אליו פחות מחצי שעה. כשאני חווה את זה כל הזמן ימים שלמים. (וכשאני יושבת בצד היא לא מתייחסת אליי וסוגרת את הדלת) הוא התלונן שאני מתקשרת לאמא שלי כל שנייה שהם יוצאים מהבית ( זה לא נכון,ואם כן אז פעם ב אני מתקשרת לדברים חשובים), וגם הוא מתקשר כל שנייה אל אמא שלי!!!!. הוא התחיל לריב איתה ואמר לה שהנה הצלחתי לפרק להם את הזוגיות ושהוא הולך הביתה ואז אמא שלי שאלה אם זה נכון וכמובן, הוא לא הלך כי הוא רק רצה לשמוע את השיחה ולראות שהיא תריב איתי. הוא צעק שהיא צריכה לקחת אותי לפסיכיאטר שיבדוק מה לא בסדר בשכל שלי (היא מספרת לו את כל הדברים האישיים שלי, כולל את הפגישה עם הרופאה) ובסופו של דבר היא האמינה לכל השטויות שהוא האכיל אותה עליי ועכשיו היא שונאת אותי וגם אח שלי וגם הוא. יצאתי מהבית אתמול וחזרתי מאוחר מאוד מאז היא לא דיברה איתי ואפילו לא פתחה לי את הדלת . עכשיו אמא שלי רוצה להעיף אותי וחושבת שכל העניין שאני לא מרגישה טוב זה סתם. היא שונאת אותי לגמרי והוא ניצח במלחמה שלו. הוא ממש הפך אותה עליי. מה לעשות? מתוסכלת לגמרי.