אני לא מכוערת. רבים יגידו שאני "כוסית", "יפה" וכו'.
אני לא טיפשה. זה דווקא דבר שאני מודעת אליו (אם כי מחוסר ההערכה העצמית, גם נוהגת להתווכח עימו).
אין לי סטנדרטים גבוהים מידי.
אף פעם לא התקשתי להיכנס למערכת יחסים רצינית או להישאר באחת.
ועדיין כבר שנה וחצי שאני מוצאת את עצמי כל כך לבד, שאני משתגעת.
אני לא יכולה לשכוח את ההרגשה של ה"ביחד".
היה לי חבר שנה וחצי, נפרדנו, אחרי חודשיים היה לי חבר חדש לשנה.
ועכשיו שנה וחצי שאני לא יכולה למצוא שום דבר, וכשאני כן רואה איפשהו קצה חוט לפוטנציאל, זה לא קורה, מיותר מידי סיבות שלא תלויות בשנינו (מרחקים, חו"ל, ועוד).
מה יכולה להיות הסיבה לכך?
זה לא שאין "הצעות" - זה פשוט שאני לא רוצה להתפשר, כי זה תמיד מוביל לפגיעה, ואני מוצאת את עצמי לבד.
מה הסיבה שבגללה שנה וחצי אני לא יכולה למצוא בן זוג ואהבה, כשבעבר זה היה דבר של "מה בכך"?
*אני מלאת סיבות מבפנים, שבפועל לא הכי נכונות (כי המראה שלי השתנה לרעה, או השמנתי, או כי אני בכל זאת טיפשה, אני כבר לא יודעת).
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025