אני מאוהבת בו ברמות אחרות אבל משהו בנינו לא זורם מה לעשות?

היי לכולם!אני עוד שלושה חודשים בת 18.
יש מישהו שאני מכירה מגיל 15 וחצי בערך,הוא גדול ממני בשנה וחצי ופשוט התאהבתי בו ברמה שאני לא יכולה לדמיין את עצמי עם אף אחד אחר בלעדיו ואני חושבת שזה הדדי...התחלנו להתנשק והוא לקח אותי אליו הבייתה ומשהייתי בת 16 התחלנו לשכב(בהסכמה ובאהבה)ועם הזמן אני פשוט אוהבת אותו יותר!!אני לא יודעת איך לתאר במילים את האהבה שלי אליו אבל אם אני שומעת את השם שלו אני פשוט מחייכת והעניים שלי נוצצות בשניות!כשאני איתו אני פשוט מרגישה מלכה והזמן ביחד טס לנו כל כך מהר וממש בא לי לעצור את הזמן שאני איתו.
עם כל האהבה יש בנינו משהו מאוד לא ברור!כשהוא מתקשר אלי לבוא אליו אני באה מיד וממש מתרגשת לראות אותו ובאמת שהכל עובר מושלם והוא דואג לי שלא יהיה קר..שלא יכאב..(ככה שאני לא יכולה לחשוב בכלל שיש פה ניצול)!הוא אומר לי שנפרדים שהיה כיף ושאני חיים שלו וזה וזה ושנינו נהנים!ובאמת במפגש עצמו אני מרגישה שהוא אוהב,ואפילו דיברנו על ילדים שיהיו לנו...אבל אחרי שנפגשנו יכול לעבור חודש בלי שנדבר מילה(!!!) וזה ממש מציק לי כי אני מתגעגעת בטירוף ומרגישה דיכאון בלעדיו ואני לא חושבת שזה אובססיה או משהו אבל זה להיות חודש בלי לשמוע ממנו ועוד שהוא גר בעיר שלי!
אני לא יודעת ממה זה נובע וכל יום אני קמה עם תקווה חדשה שאולי הוא היום יתקשר וניפגש.
הדבר היחיד שמנחם אותי הוא שאני עוד 3 חודשים בת 18 ומסיימת בית ספר(אצלנו בבית מותר להביא חבר רק מגיל 18 ובגלל זה עכשיו אני לא מדברת איתו שיחה רצינית כי אני מחכה שאוכל להביא אותו גם אלי )ואז כבר אני אשאל אותו אם הוא רוצה זוגיות אמיתית או שאני אמשיך הלאה(למרות שאני ממש מקווה שהוא ירצה זוגיות נורמלית כי אני ממש רוצה אותו)
אני לא רוצה להישמע נואשת כי זה לא נכון!הרבה גברים מחזרים אחרי ואחד גם נתן לי מכתב עם המספר פלאפון שלו וזה אבל העניין הוא שאני לא מדמיינת את עצמי עם אחר בלעדיו!! נקשרתי אליו קשות ואני מדמיינת איתו חיים עד 120.
בינתיים עד שיגיע לגיל 18 אני מחכה לטלפון ממנו ואני מרגישה ממש דיכאון ואפילו שאני עובדת,לומדת ועסוקה כל דבר מזכיר לי אותו!
מה אני יעשה בינתיים?ממש מרגישה שאין לי אחד שמתאים לי ממנו בעולם הזה ואפילו שחברות שלי מראות לי חתיכים זה לא מעניין אותי