מתביישת בהתנהגות שלי, איך נתתי לעצמי לאבד את הראש בגלל גבר?

הכרתי גבר שממש התאהבתי בו ואיבדתי את הראש לחלוטין...במהלך ה"קשר" הייתי היוזמת העיקרית שלחתי לו הודעות וכל פעם הצעתי להפגש , וגם יזמתי איתו סקס בדייט שלישי כי חשבתי אולי זה יגרום לו לרצות אותי יותר (טעות מפגרת אני יודעת).
הכל הכל אני יזמתי הוא מצידו לא היה משלה אותי בשום צורה , לא הבטיח לי שום דבר , לא גרם לי להאמין למשהו שלא היה , כל הטעויות שעשיתי עשיתי בעקבות תקוות שפיתחתי שהנה אולי אם אני אזום פגישה נוספת פתאום הוא יגלה בי צדדים חדשים ויראה בי דברים שלא ראה קודם וירצה ( נשמע נאיבי ומפגר אבל ככה הרגשתי). האכלתי את עצמי גם סרטים שהוא סתם ביישן ובטח יש לו אגו , הרגש הגדול שפיתחתי אליו עשה אותי עיוורת לגמרי.
אחרי סתם פגישת סקס אחרונה שהייתה לנו כבר איבדתי תקווה כי הוא היה קר , אדיש וכבר הרגשתי שהמעסתי את עצמי עליו אז החלטתי אם כל הקושי שבדבר לשחרר ולא ליצור איתו יותר קשר.
אחרי נתק של כמה שבועות שבמהלכם חשבתי עליו נון סטופ הבחור יצר איתי קשר ואמר שבא לו לראות אותי (כנראה השתעמם או סתם היה חרמן). באותו הרגע הייתי האדם הכי מאושר בעולם , ציפורים צייצו, זיקוקים באוויר, מחשבות על החתונה העתידת שלנו , איך הילדים שלנו יראו ועוד הרבה דברים פתאטיים. כמובן שלרגע לא חשבתי לשחק את המשחק של שחכתי אותך ולהיות אדישה אלא מיותר לציין שהסכמתי להפגש איתו מיד בהתלהבות רבה. הגיע יום המיוחל של פגישתנו..והפתעה גדולה..הוא ביטל
לקחתי את זה מאוד קשה כעסתי ואחרי זה התחננתי שיבוא , התקשרתי אליו , שלחתי מלא הודעות אמרתי שחיכיתי לראות אותו , אמרתי לו מה אני מרגישה אליו , נכנסתי ממש לאטרף בכיתי וצחקתי באותו הרגע, ממש איבדתי שפיות לכמה שעות , ואז שוב כעסתי עליו ושלחתי לו הודעות נאצה,ביקשתי סליחה בקיצור התנהגתי בצורה חולנית.
אחרי זה כמובן שיותר לא דיברנו ובטוח שכבר יותר לא נדבר , אני כבר לא חולמת על זה..עבר כבר זמן מה והרגש שלי אליו כבר כמעט איננו אבל הרגשת בושה ומחשבות על זה שהשפלתי את עצמי במהלך כל הקשר הזה בגלל מישהו שלא היה לו שום עניין בי לא עוזבות אותי. אני מאוכזבת מעצמי מאיך שנתתי לעצמי לאבד את הראש , וגם לפעמים אני חושבת על דברים שהוא בטח חושב עליי עד כמה פטאתית ודוחה אני , למרות שברור לי שלחשוב עליי זה דבר אחרון שהוא עושה. הוא נהנה מחיים מעלה סלפיס מאושרים בחדר כושר, בים ,מבסוט מעצמו. ואני מתייסרת על בסיס יומי על מה שקרה. אני רוצה לשים את הסיפור הזה מאחורי , למדתי לקח , אבל פלאשבקים על התנהגות לא שפויה שלי כל פעם צצים לי בראש.
איך אני משתחררת מזה.?.HELP