לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר, האם אני בבעיה חברתית?

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, אבל מה שכן, בתחילת השנה איבדתי חברה מאד טובה שלי, בגלל שתי בנות שכל הזמן ניסו לסכסך בנינו עד שלבסוף הן הצליחו.
תמיד היינו חבורה של 5 בנות לא מהתיכון. רק אני ו מ' באותו התיכון השלישייה מהחבורה בתיכונים אחרים.
אני וחברה שלי (מ') (זו שהתנתקה ממני) היינו יחד באותו התיכון.
תמיד הייתי בכיתה אחרת, לא בכיתה שלה, עד שהשנה קיבלתי אישור שנהיה יחד באותה הכיתה וכמובן ששתינו שמחנו מזה שנלמד יחד, עד ששתי הבנות מהתיכון סכסכו בנינו.
אני וחברה שלי היינו מאד קרובות אחת לשנייה, לי היה רק אותה בתיכון ולה היה רק אותי בתיכון ותמיד היינו אחת עם השנייה בטוב וברע.
לי היה רק אותה ולה היה רק אותי, לא היו לנו קשרים עם עוד בנות בתיכון שלנו.
השנה 2 בנות הצליחו לסכסך ולהרוס את החברות שלנו.
היינו 4 שנים בחברות מאד חזקה וקרובה (היינו ממש שתי אחיות).
השנה היה לנו טיול שנתי לשלושה ימים וביקשתי מ (מ') בערך חודש לפניי כל הזמן שננסה לפתוח דף חדש ושנהיה יחד בטיול, היא אמרה לי "נראה" ובבוקר של הטיול כשהעלו אותנו לאוטובוסים היא אמרה לי שהיא יושבת ליד מישהי ששתינו לא סבלנו ובעבר ניסיתי להתאבד בגללה.
כעסתי מאד בגלל שהיא ידעה שאני ציפיתי להיות איתה ויצאתי בשביל להנות מהטיול כמובן והכי הרבה בשביל להיות איתה ולפתוח איתה דף חדש.
(היא יכלה לומר לי יום לפניי שהיא לא מעוניינת שנשב ונהיה יחד ואז הייתי מוכנה לזה נפשית ולא בשניה שכבר אנחנו שם.)
בקיצור היא אמרה לי בשניה שעלינו לאוטובוסים בבוקר וכמובן שבחדרים בטיול התפרקתי בבכי.
(כשאמא שלי שאלה אותי יום לפני אם אני עם (מ') בטיול אמרתי לה שכן. לא רציתי שהיא תדע שרבנו ושאנחנו לא מדברות).
יום למחרת כשאמא שלי התקשרה לשאול לשלומי התפרצתי בבכי בפלאפון וסיפרתי לה את כל האמת, (לא רציתי שהיא תדע שאני ו מ' לא יחד בטיול בשביל שלא תדאג), אבל כשהיא התקשרה התפרקתי לה בפלאפון וכמובן שהיא בכתה יחד איתי ואמרה שהיא מחכה לי בבית ומחכה שאחזור מהטיול, היא אמרה לי תהני בלעדיה וכאב לה כל כך שהייתי בטיול לבד בלי חברים.
ראיתי בנות בשכבה וגם בכיתה שלי שיושבות עם החברות שלהן ורק אני ישבתי לבד באוטובוסים ובמסלולים הייתי לבד.
אמא שלי מאד חשובה לי עשיתי לה המון המון צרות ובעיות.
ניסיתי בעבר להתאבד כמה פעמים ולא הצליח לי.
אמא שלי עברה איתי ימים ולילות מאד קשים וחשוב לי כבר לתת לה את השקט שלה וללכת.
אמא שלי ואבא שלי גרושים וניתקתי קשר עם אבא שלי לפניי 4 שנים, כי הוא היה לפעמים מאד אכזר.
אמא שלי הרעיפה עליי תמיד מלא חום ואהבה, דאגה תמיד והעניקה לי יותר משיכולתי לבקש.
אני ניסיתי הרבה מאד להשתנות ולשנות את הגישה שבאלי למות והיום אני מרגישה שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר.
חברה שלי (מ') שהערצתי כמו אחות ואהבתי כל כך ניתקה איתי קשר, אמא שלי בן אדם מאד רגיש וכואב לי שהיא בוכה וכואבת בגללי.
ניסיתי הרבה פעמים לשנות את המצב שלי ולא הצלחתי.
אני חושבת שאני כבר מיותרת.
אני מרגישה לבד, אמא שלי סבלה ממני יותר מידיי.
אני אוהבת אותה מאד ומאחלת לה שתמיד תהיה בריאה ומאושרת.
באלי ללכת ולהיעלם ולבקש סליחה ענקית מאמא על כל מה שעשיתי לה.
האמת שזה לא מגיע לה.
מקווה ש מ' תיזכר שהייתה מישהי שתמיד אהבה אותה ודאגה לה.
מקווה להיעלם ולא לחזור יותר.