הורי מזניחים אותי בגלל ציוני הלימודיים בבית ספר ולאחותי קונים הכל בכל מחיר

הי.לפני שאני מתחיל אני רוצה להגיד שלמשפחה שלי אין בעיות כלכליות אנחנו גרים בוילה במרכז עם 2 רכבים חדשים וכל אחד מההורים עובד במקצועות מובחרים.אז ככה הורי תמיד הזניחו אותי,מתחילת הלימודים בעצם מכיתה א מ סיבה אחת אין לי ציונים טובים בבית ספר! הם לא מאמינים בי בכלום חושבים שאני עצלן שיושב על התחת שלי כל יום אבל זה לא נכון אני מתאמץ ממש מתאמץ אבל לא מצליח לי אמרתי את זה להורים והם אמרו עלי שאני עצלן ולא רוצים להקשיב ביקשתי מהם שיקחו אותי לאבחון אבל הם לא רוצים לשמוע על זה אומרים שאבחון זה לטמבלים גמורים למרות שזה ממש לא נכון! לפעמים הם מכים אבל סתם סטירות וכאלה והרבה אלימות מילולית.כל ה 3 שנים בחטיבה קיבלתי מחנכת מקסימה שאני מאד אוהב אותה ורק רוצה לטובתי והיא תמיד אומרת להורים שלי שיכחו אותי לאיבחון אבל הם מסרבים לשמוע. אז ככה לענינינו... נתחיל בזה שמתנה ליום הולדת הם לא קונים לי כי לא "הרווחתי אותה" בגלל הציונים אתם קולטים???!!!! כאילו אני צריך להרוויח מתנת יום הולדת???!! הציונים שלי לא כל כך גרועים הם ממוצעים - או לפעמים+ ויש לי גם ציונים ממש טובים 95 100 וכאלה.למזלי יש לי את סבא וסבתא שאלה האנשים שאני הכי אוהב בכל העולם אני מרגיש שהם באמת מבינים אותי ולא שופטים אותי בגלל הציונים המטופשים שכתובים על דף מודפס חסרי כל ערך ולפיהם צריך להתנהל. ההורים שלי גם לא קונים לי נעליים כאילו הם קונים לי פעם בשנה וגם הם לא יותר מ 150 שח מקסימום ולאימא שלי יש ארון מלא בנעלי יוקרה. מותגים הם לא קונים לי רק חיקויים זולים מעליאקספרס ובגדים קונים לי ברשת חנויות מאד זולה שהחוטים נפרמים מהר מאוד יש לי מסך מחשב שבור שלא רוצים לתקן. כל פעם שאני רוצה לקנות משהו ואני ממש לא מבקש הרבה אני מבקש דברים כמו נעליים טובות אולי חולצה או שתיים כי פאקינג אין לי!! הם אומרים לא נקנה לך כי לא הרווחת אותם.אז מה אחותי קשורה בזה אז ככה אמא אמרה לי שמחר היא הולכת עם אחותי לקניון לקנות לה דברים ויש לה מלא דברים!! יש לה פאקינג 4 ארונות בגדים לי יש בקושי 1 כמעט ריק. מלא נעליים ואם היא שואלת על כסף ליציאה הם אומרים בטח! אין בעיה! והיא בסך הכל ילדה בכיתה ו אז שאלתי את אמא שלי אפשר גם להצטרף כי אני גם רוצה לקנות כי חסר לי היא אמרה כשה תשפר את הציונים אז נראה... אני תמיד נעלב מהמשפטים האלה כי אני ממש מנסה אם לא היתי מנסה לא היה אכפת לי. אתם מבינים ההורים שלי רואים בי רק את הציונים וכלום מעבר לזה שום ערכים שום דבר! בנוסף הם גם מענישים אותי על זה. החלום שלי זה ליהיות איש עסקים מצליח וכשה ההורים שלי שומעים את זה הם אומרים לי תשתדל ותצליח אנחנו מאמינים בך וכשה אני מסובב את הגב הם אומרים הוא בחיים לא יצליח יעבוד בעבודת מינימום עכשיו פרנציפ אני אנסה ואנסה ואצליח וכשה אני אהיה מצליח אני לא יתן להם גרוש!! ובכל הראיונים וכשה אנשים ישאלו אותי אני אגיד שההורים שלי בחיים לא האמינו בי ועשיתי הכל לבד ואז נראה אותם אוכלים את הכובע... אז מה אתם מיעצים לי לעשות כדי לשנות את מצב ההזנחה