המשפחה שלי שונאת אותי למה? כי אני שמנה... אני לא מסוגלת לעשות דיאטה

כול החיים שלי הייתי ילדה שמנה... מאז שאני תינוקת... אני זוכרת את עצמי שמנה... תמיד זאת שמרחמים עלייה... מאז גיל 9 אמא שלי התחילה עם כול הקטע של הדיאטות... היא שקלה אותי כול כמה ימים באובססביות ואם עליתי אפילו 100 גרם .. אז היה קורה אסון בבית ... צעקות ... למה שמנת מה אכלת ... הביטחון שלי ירד ... התחלתי להסתבך בבית ספר ... לא היו לי חברים החרימו אותי ורבתי כול יום... זה הגיע למצב שסבתא שלי נכנסת איתי לכיתה כול יום כדי לראות שלא מרביצים לי וזורקים אותי מחוץ לבית ספר כדי שאני יאחר לשיעור... שהשומר ינעל אותי בחוץ... ואז נכנסתי לדיכאון ... נגררתי לאוכל ולסוכר מהר מאוד ... הייתי מבזבזת מאות שקלים על ממתקים שעולים שקל שתיים ... עכשו אני בת 14 ... שמנה מאוד... עדין קונה אוכל בחוץ בלי שאף אחד ידע... אוכלת גם אוכל שיש בבית בשקט... ואני לא מסוגלת להפסיק... כול פעם שאני עצבנית אני אוכלת ונרגעת אני עצובה אני אוכלת אני שמחה אני אוכלת הפיתרון שלי זה האוכל .. בזמן האחרון אמא שלי אבא שלי סבתא שלי וסבא שלי מעירים לי על איך שאני נראת הם אומרים שאני כול כך שמנה שאי אפשר אפילו לקנות לי בגדים... אמא שלי כבר שונאת אותי... כול פעם שהבטחתי שאני יעשה דיאטה אני שוברת אותה אחרי שבוע ומשמינה שוב... אני משקרת לה במשקל ... היא חושבת שאני 4 קילו פחות.. ממה שאני עכשו... כולם כבר מדברים על זה שבסוף אני ישקול 200 קילו ורבים איתי ועליי כול הזמן ... אני מרגישה שכבר אין לי משפחה... שאין לי חברים... אין לי למי לספר .. ולמה ? כי אני שמנה .. כי אלוהים לא ברא אותי מידה 36 .. אני שונאת את עצמי כול כך... אני לפעמים חולמת ללכת לישון ולקום בגוף של אחת מ"החברות שלי" שבעצם כולם צבועות אבל יפות ודקיקות כאלה... שום דבר לא יפה בי... המשפחה שלי שונאת אותי ... אני מאוהבת במישהו כבר המון זמן ... והוא לא שם עליי למה? לא כי אני לא נחמדה ... כי אני שמנה... אין לי חברי אמת .. למה? כי אני שמנה וקשה להיות חברים של מישהי שמנה.. המשפחה שלי שונאת אותי למה? כי אני שמנה... אני לא מסוגלת לעשות דיאטה ... בבקשה תעזרו לי מה עושים אני באמת שונאת את עצמי ומתוסכלת מאוד באלי שיאהבו אותי באלי להרגיש שווה ובנוח עם עצמי... מה עושים ?