אז ככה, המצב שלי כזה.
אני פרופיל 64 והגעתי למצ, לא סירבתי למרות שרציתי ואיכשהו עוד הגעתי לתפקיד עם יציאות עוד בסדר (שבוע-שבוע), אבל הבעיה היא שקשה לי נורא להיות שבוע בבסיס סגור שהוא אגב מעפן לחלוטין ואין בו כלום, ובנוסף אתה מבודד בתוך מעצר עם בן אדם שניים שאתה לא מחובר אליהם ובנוסף עשרים אסירים מציקים. אני פשוט מרגיש בדידות איומה ואין לי עם מי לדבר(יש לי בנוסף קשיים חברתיים וקשיי הסתגלות) , ולחשוב שעוד כל השירות לפני וככה ארגיש 3 שנים. אני חושב שבמקרה של יומיות המשפחה והחברים יוכלו לתמוך בי ואני ארגיש יותר טוב בהרבה. אני לא רוצה להשתחרר מהצבא, אני רוצה להשתחרר רגיל עם תפקיד שלא יהרוג אותי נפשית.
אני חושב לבקש לדבר עם קב"ן, (1) הבעיה היא שאני לא יודע מה להגיד או איך להתנהג כדי שיעזור לי להשיג את מה שאני רוצה. להסביר לו את הבעיה שלי באופן שקול ומנומק, או להראות לגמרי פגוע נפשית ואפילו אובדני? כי בכל זאת אני לא רוצה לצאת מהצבא.
(2) נראה לכם שאם שירתתי זמן ממושך בתפקיד או זמן קצר יש השפעה על מה שהקב"ן יחשוב? ( הוא עשוי לחשוב שאני משקר)
(3) האם ההחלטה/המלצה של הקב"ן מחייבת את המפקדים לשנות לי תפקיד ב100%?
(4) כל עצה/הנחייה/ הכוונה אחרת תעזור לי מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025