הקאתי את נשמתי בגלל המבורגר טבעוני, מה לעשות?

אני בן 24, ואני קורע את התחת כל יום כשליח פיצה עם טיפים עלובים של ישראלים קמצנים. לאחרונה פוטרתי מעבודה, וכתוצאה מכך אני נאלץ לקצץ בהוצאותיי, ולהיות הרבה יותר זהיר עם ניהול כספי. בשם כך אני בדרך כלל מכין אוכל, אך היום כשעברתי ליד מסעדה טבעונית וראיתי המבורגר טבעוני המוצע ב-15 שקלים, הבנתי כי מדובר בעסקה חד פעמית משתלמת, והחלטתי לנצל את ההזדמנות הנדירה הזו להתיישב במסעדה ולהזמין המבורגר.

בעודי יושב במקום המצחין בריח של כרובית מבושלת, ומאוכלס באנשים מזוקנים הלובשים בגדים ישנים ומשונים, ניגשה אליי מלצרית בעלת שמחת חיים מוגזמת המעוררת עצבים. היא שאלה אותי מה אני מעוניין להזמין, בזמן שחיוך רחב התפרס על פניה, כאילו היא מרגישה מרוצה מאורח חייה הפשוט. הצבעתי על השלט הנמצא בחזית החנות, ואמרתי לה שאני מעוניין במבצע של הההמבורגר המוזל ב-15 שקלים. בתגובה היא ענתה לי "מבצע זה תקף רק בשעות ההאפי האוור, בין ארבע לשש בערב, ושמפני שהשעה הייתה שלוש וחצי, אני ממליצה שתאכל לאט כפי יכולתך, כדי לשלם את המחיר המוזל". מאחר ואני מובטל במילא, לא כל כך הפריע לי לשרוף את הזמן הזה. בהיותי מחכה להמבורגר, המלצרית הגישה לי את מרק היום, שמגיע כחלק מהעסקית של המנה שהזמנתי.

לא הבנתי מאיפה ריח הכרובית המצחין הגיע, מדובר היה במרק כרובית תפל, שאחרי כפית אחת ממנו הבנתי שאינו ראוי למאכל אדם. כשהמלצרית חזרה ושאלה מדוע לא נגעתי במרק, מטעמי נימוס עניתי שאני מחכה להמבורגר ולא רוצה להתמלא. ההמבורגר סוף כל סוף הגיע אחרי מה שהרגיש כנצח. למרות שלא ביקשתי, הגיע לידו מתבל ירוק מוזר. כששאלתי את המלצרית במה מדובר, היא אמרה לי שמדובר במתבל אבוקדו, ולידו צ'יפס שעשוי מסלק אפוי. המנה לא נראתה מזינה במיוחד, אך הייתי די רעב וחיכיתי כבר כשעה, אז אמרתי לעצמי "בוא נאכל בשביל החוויה". להפתעתי, ההמבורגר היה עשוי בדיוק במידה הנכונה, והכיל טקסטורות ומרקמים שחכי אהבה, ולכן הופתעתי לטובה.

בסוף הארוחה, הודיתי למלצרית, ושבתי לביתי והבנתי שסוף סוף הצלחתי להשכיח לשעה קלה את המחשבה, כיצד אשלם שכר דירה לחודש הבא. לפתע, ללא התראה מוקדמת, התחלתי לחוש עקצוצים בגרון, שהתפתחו לתחושת מחנק, והרגשה כאילו משהו מנסה לפרוץ לתוכי אל העולם החיצון. שלא דרך הסטטיסטיקה, הדבר המדובר פרץ דרך ריריות פי במקום דרך הרקטום, וכתוצאה מכך הקאתי את נשמתי על כל חדר המדרגות. רצתי מהר אל דלת ביתי, תקעתי בה את המפתח, סובבתי ונכנסתי במהירות כדי שאוכל להקיא בחדר הנוחיות ולא בסלון הבית, מכיוון שהשטיח שייך לבעל הדירה.

למזלי, הצלחתי להקיא בתוך השירותים, צחצחתי את שיניי, חיפשתי באינטרנט את מספר הטלפון של המסעדה בה אכלתי יותר מוקדם היום. כשהרמתי את הטלפון וחייגתי למסעדה, ענה לי בחור שנשמע כאילו לא ישן כבר כמה לילות, והחלטתי להטיח בו האשמות זועמות על הניהול הכושל של עסקו. הוא אמר לי שאם אני לא מרוצה, אני יכול לחזור ולקבל החזר על המנה שאכלתי - מרוב עצבים, טרקתי בחוזקה את הטלפון בשולחן במטרה לנתק, מה שלא הוביל לניתוק אך גרר דאגה מכיוון האדם בקו השני ששאל "הכל בסדר שם?". מיהרתי לנתק דרך הכפתור הקבוע, והתסכול מהתקרית הקשה לא עבר.

כעת אני רוצה לתבוע את המסעדה כדי לקבל את מה שמגיע לי. מה לעשות?