שלום לכם ותודה שנכנסתם .
הסיפור שלי מתחיל עוד מגיל 4 בערך שהיה לי חבר טוב בגן, היינו חברים טובים כל יום הוא אצלי ואני אצלו. אבל היינו ילדים שלא מבינים באמת. הקשר נותק כתוצאה מעליה לכיתה א' ועוד כלמיני סיבות. אחרי הרבה שנים בגיל 14 נפגשנו שוב ממש במקרה, התחלנו לחזק את הקשר והתאהבתי בו. אהבתי אותו כלכך שכאב לי. דיברתי איתו על זה, עזרתי אומץ ואמרתי לו שאני אוהבת אותו. הוא אמר לי שהוא מצטער אבל הוא אוהב מישהי אחרת, הם ניהיו ביחד והחברות שלהם נמשכה שנתיים. אחרי שנתיים הם נפרדו, חזרנו להיות בקשר. חשוב לי לציין שלא חזרנו להיות בקשר בגלל שהם נפרדו אז אני "עדיפות שנייה". נהיינו חברים הכי טובים, כל היום ביחד , מדברים, נפגשים, בוכים, צוחקים. ממש חברי נפש. כל הזמן הזה אהבתי אותו עדיין. גם בתקופה שהייתה לו חברה (שנתיים) וגם כשחזרנו להיות בקשר. עד עכשיו. אני לא יודעת מה לעשות. אני מתוסכלת כי אני אוהבת אותו ויודעת שאין לי סיכוי איתו ולא בגלל שאני פחות שווה ממנו, אלא כי הוא אוהב אותי ומטורף עלי אבל בתור ידידה טובה, אני ממש כמו אחותו הקטנה והוא כל הזמן שומר עלי ומגן עלי ואנחנו מדברים על הכל ומתייעצים תמיד. כל מה שכתבתי פה זה קצת ארוך וחופר אבל הרגשתי שאני חיבת לשתף מישהו, חבת לפרוק את זה כבר. מה לעשות ? לדבר איתו על זה שוב? להתחיל שוב לפתוח את הנושא כשאנייודעת שאין לי סיכוי איתו? פשוט לנשק אותו? פשוט לשבת ולהסתפק בזה שאנחנו חברים טובים ולא יותר מזה? בבקשה תעזרו לי אני אבודה !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025