כלואה בתוך התדמית של הילדה הטיפשה, רוצה לשנות את זה

החברים שלי מרשים לעצמם לחשוב ואו לומר שאני טיפשה.
בייחוד אחת שהכרתי השנה, שנתפסת על כל טעות שאני עושה, אומרת שאני סתומה ומנסה להוכיח אותי כמעט בכל דבר.
אני אהיה הוגנת ואומר שזה פשוט דבר באופי שלה (רק שאליי היא מתנהגת ככה יותר מאשר לאחרים), ולמרות זאת היא באמת אדם טוב וכיפי, ואני יודעת שהיא תעזור לי כשאני אצטרך.
היא לא היחידה, מדובר גם בילדים מהכיתה שלי שזורקים לי לפעמים הערות כמו "את חכמה... בלילה", "את סובלת מטמטמת נעורים", "את לא תצליחי לפתור את זה, אלא אם את חכמה" וכל מיני הערות שאני מעדיפה פשוט לשכוח.
הייתה איזו תקופה שאפילו אחת החברות הכי טובות שלי הייתה אומרת לי את זה, אבל עכשיו כשהיא מכירה אותי, היא הפסיקה.

אם היה מדובר רק באדם אחד, הייתי מבליגה, הייתי חושבת שהוא צוחק איתי, אבל לא - מדובר בקבוצה מאוד גדולה של אנשים שחושבים אותו הדבר.
ואם 20 אנשים אומרים שהשמש זורחת במקום אחד, כנראה ששם היא לא שוקעת...
אז אולי באמת הבעיה היא בי? אולי אני באמת פשוט טיפשה?

מצד שני, לפעמים אני מדברת בצ'אט עם נערים פחות או יותר בגילי באינטרנט.
אין לי בעיה להביע שם את דעתי, כי אני יודעת ששם אף אחד לא יוכל לשפוט אותי או לרדת עליי; ודווקא שם - אומרים לי שאני מאוד חכמה.
אז שוב, אם הרבה אנשים אומרים לי דבר מסוים, למה כ"כ הרבה אחרים טוענים את הדבר ההפוך?

אני באמת אובדת עצות, מבולבלת ופגועה מכל האנשים שאמרו לי את מה שאמרו.
אני יכולה רק לנחש שהבעיה היא חוסר הביטחון שלי.
אני מצחיקה את האנשים ולפעמים ממעיטה מערכי (כמו למשל, שאני אומרת שאני עומדת להיכשל במבחן, גם כשהלך לי די טוב).
אני לא אומרת את הדעות האמיתיות שלי, ולא מתנסחת בצורה ברורה (במציאות) רק מהפחד שאנשים יחשבו שאני מטומטמת.
אולי גם מהניסיון למצוא חן בעיניי אנשים, אחרי כ"כ הרבה שנים שלא נתנו לי צ'אנס להכיר את עצמי.
אפילו מהפחד הלא מוסבר הזה שאנשים ינסו 'לתקוף' אותי במילים, להוכיח כמה אני טועה (אני כמובן לא אומרת שלטעות מדי פעם זה רע, כן?) ולומר שהדעות שלי מפגרות.
אני באמת לא מבינה את זה, אני פשוט לא מצליחה לשלוט בזה, עם כמה שאני מנסה.

הבלבול הורג אותי, מה לעזאזל אני אמורה לחשוב על עצמי כשכל אחד אומר עליי משהו מנוגד מהאחר?
איך בדיוק אני אמורה לשלוט בגישה שלי, ולהתחיל לשים אני-לא-אכתוב-מה על מה שאנשים עשויים לחשוב?
איך אני אמורה להפסיק להמעיט בערכי מול כולם?
איך לשנות את התדמית המעצבנת הזו שנוצרה לי?

מתנצלת על החפירה, הרגשתי שהייתי צריכה כבר לפרוק את זה.
אשמח מאוד אם תענו, ותודה מראש!