אני בת 22.5, סטודנטית להנדסה. אני בן אדם מאוד מחושב, תמיד ידעתי מה אני רוצה ללמוד. אחרי שהשתחררתי מהצבא עשיתי פסיכומטרי ושיפרתי את הבגרות במתמטיקה. ככה שנוצר מצב שכל הזמן הייתי באיזשהי מסגרת של לימודים. לא רציתי לעשות טיול גדול לדרום אמריקה, תמיד אמרתי שזה לא מושך אותי, אבל אני חושבת שזה נבע בעיקר מפחד.
התחלתי השנה את הלימודים, והבנתי שלא באמת ידעתי לאן אני נכנסת. ידעתי שהמסגרת הזאת קשוחה, אבל לא באמת ידעתי עד כמה. אני נמצאת במסלול של לימודי ערב, שזה נמשך 5 שנים, שבכל שנה יש גם סמסטר קיץ. אחד היתרונות של זה, הוא שיש פחות עומס, כי יש פחות קורסים בכל סמסטר. אבל לצערי השנה הזו התחילה עקום, נכשלתי באיזשהו קורס, ובאופן כללי הציונים שלי לא גבוהים. אני פשוט לא מסוגלת להושיב את עצמי וללמוד שעות, כמו שאני אמורה לעשות. ואני לא יודעת איך אני אשרוד את התקופת מבחנים שפתח.
אני מתחילה לחשוב על זה שאולי מיהרתי, שאולי עשיתי טעות בזה שנרשמתי ללימודים השנה ושהתחלתי את המרוץ הזה עכשיו. אבל מצד שני, אם אני אפרוש, אני לא אחזור לזה אחר כך, ואני אתחרט על זה. אני יודעת שהמקצוע הזה כן מתאים לי, שזה מה שאני רוצה ללמוד ואני גם מרגישה שיש לי את היכולת לעשות את זה. אני לא רואה את עצמי הולכת ללמוד משהו אחר.
בנוסף לכל הדברים האלו, גם לקטע החברתי יש משקל. לא הצלחתי להתחבר יותר מידי לאנשים בלימודים. הקורס שנכשלתי בו מהווה תנאי קדם למשהו שכולם לומדים בסמסטר ב' וזה חסם אותי. אז בניתי לי איזשהי מערכת שמתאימה עבורי, ויצא מצב שאני לא רואה את אותם האנשים כל הזמן. למרות שכל הזמן יש מסביבי אנשים אני מרגישה מאוד לבד. התרחקתי מהחברות שלי מהבית, והפכתי לבן אדם עצוב, אף פעם לא הייתי ככה. כאילו משהו בי הולך ונכבה. סוג של דכאון שקשה לי לצאת ממנו וזה משפיע על הכל, אין לי חשק לעשות כלום.
במקום לפרוח, להכיר אנשים, להצליח ולהגיע להישגים גבוהים, שזה מה שרציתי וקיוותי שיקרה, קרה בדיוק ההפך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025