לא
אני עובדת יומיים כקופאית ברשת מזון מהיר. העבודה ממש קלה אבל אני מרגישה לא קשורה בין כל העובדים /:
כולם צוחקים אחד עם השני, פתוחים לגמרי עם כולם, יש להם את הקטעים שלהם - קשה לי להיפתח אליהם פתאום ולדבר איתם בחופשיות ככה, ואז יוצא שאני תקועה על מצב Resting bitch face. אני כנראה נראית בעיניהם סנובית.
ביום הראשון דיברתי קצת עם העובדים, הם צחקו איתי והיה סבבה יחסית, אבל ביום השני יצאתי פשוט סנובית ושקטה ובגלל זה העובדים לא דיברו איתי ממש - הם העמידו בקופה לידי מישהי שקטה, לא היה לי חשק לדבר איתה למרות שיכולתי פשוט כי היא לא מעניינת אותי. אבל אז זה שידר לכולם שאני סנובית/שקטה/משעממת. היה היום (היום השני) עובד שאמר לשנינו ״אתם יכולות לדבר אתם לא חייבות להיות שקטות״ אבל אני לא יודעת על מה לדבר בכלל, אם הם רוצים לשמוע אותי. יש לי חרדה חברתית, מאז הילדות הייתי כזאת שפוחדת לגשת וליזום בגלל שתמיד מושרש בי הפחד שלא ירצו איתי קשר. (אני לא שולטת בזה ולא מצליחה לשנות את זה לא משנה כמה אני רוצה, זה כנראה משהו פסיכולוגי.)
כשפונים אליי ויוזמים אני סבבה, אבל היום (היום השני) לא יזמו בכלל. מה לעשות? זה נורמלי לא להתחבר כל כך ביום השני?
זה הורס לי את החשק לעבוד שם ואני אפילו חוששת להתפטר מתישהו, ועוד עד שמצאתי עבודה.
בכללי יש לי הרבה חברות ואיתם אני דווקא ידועה כמצחיקה ו״סטלנית״ (בקטע טוב), אבל אני לא יודעת אם אני אתחבר בקלות לכל העובדים שם שכל כך פתוחים אחד עם השני /: אז מה לעשות? מה הייתם עושים?
זה בכלל לגיטימי להיות ככה ביומיים הראשונים? אם כן, מתי זה יסתדר?
נא לא לפרסם בפייסבוק
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025